איך לבחור חוג לילד? מאיזה גיל כדאי להתחיל? מה עושים כשהילד מסרב להמשיך בחוג שהתחיל? האם להכריח ילד ללכת לחוג? לכמה חוגים כדאי שילך? על כל השאלות האלה ועוד, אשתדל לענות לכם כאן בסדרת הכתבות הבאות.
אם נסתכל לרגע על יום טיפוסי בחיי הילדים שלנו, נראה שברבים מן הבתים הילדים נמצאים במסגרות חינוכיות עד סביבות השעה 17.00, ואז יש לנו עוד 3-4 שעות עד שהולכים לישון. כשהילדים חוזרים הביתה מיום ארוך, שבו היו חלק מקבוצה גדולה, בתוך מסגרת כללים נוקשים, כל מה שהם רוצים זה קצת שקט, לנוח, ולהשתחרר מהמסגרת ומהכללים. אז מה הם עושים? בד"כ דבר ראשון הם מתיישבים מול המסכים ומתנתקים מהעולם (מחשב, טלוויזיה, סמארטפון…).
ומה עושים ההורים, שכבר מזמן נואשו מניסיונותיהם הכושלים לנתק את ילדיהם מהמסך, ולעודד אותם לקצת אינטראקציה בינאישית נטולת מסך? רושמים אותם ל"סוכנים חיצוניים" שיפעילו אותם, וחושבים שזה יפתור את החוסר בתקשורת ובאינטראקציה. בנוסף, זה גם מאוד נוח להורים, שיש מישהו אחר שממלא להם את הזמן ומעסיק את הילדים בזמן שאלה האחרונים, עובדים או עסוקים בטרדות היום.
כמו כן, יש משהו בשפע האינסופי הזה, שגורם להורים להרגיש שחייבים הכל ועכשיו. נוצרת תחרות סמויה בין ההורים, הורים בטעות חושבים שאם הם שולחים את הילד להרבה חוגים, זה מדד לרמת ההשקעה שלהם בילד, או להצלחה שלו בעתיד… ואז מתחילים לערוך השוואות – לכמה חוגים רשמת את הילד? לאיזה חוגים הוא הולך השנה? באילו חוגים השתתף בשנה שעברה? מה הוא כבר יודע, ואיך הוא מתקדם…
ואני רוצה להגיד לכם, גם אם הילד שלכם נרשם "רק" לחוג אחד, וגם אם הוא לא רשום לשום חוג, זה בסדר גמור! אל תיכנעו ללחצים הסביבתיים, לתחושת הלחץ והתחרותיות, ואל תרגישו רע עם עצמכם. זה שמישהו אחר רשם את הילד שלו לשלושה או ארבעה חוגים, לא עושה אותו הורה טוב יותר ממך. לפעמים ההפך הוא הנכון – לפעמים הורים דואגים למלא את כל זמנם הפנוי של ילדיהם בהפעלות חיצוניות, כיוון שהם עצמם עסוקים מדי ואין להם את הזמן לבלות עם ילדיהם זמן איכות לבד בבית. או שקשה להם להתמודד עם הילדים ולהציב להם גבולות ("אחרת הילד יושב כל היום בבית מול המסך"), או כי הם מאמינים על עצמם שהם לא מספיק יצירתיים, ולא יודעים מה לעשות עם הילדים אחר צהריים שלם בבית, ואיך לספק לילדיהם את הגירויים הפיזיים, החברתיים והאינטלקטואליים שלהם הם זקוקים, בלי מסגרת מחייבת. שימו לב – כשאנחנו שולחים את ילדינו לחוגים, זה לא תחליף לתפקיד שלנו כהורים, אלא תוספת!
אז מי בוחר ואיך בוחרים חוג לילד?
ראשית, חשוב לי לציין כי לטעמי, עד גיל 5 ממש לא חייבים לשלוח את הילד לחוג. החוג הכי טוב בגילאים האלה הוא חוג אמא / אבא – זמן נטו עם אחד ההורים! היזכרו בילדותכם, בתקופה שבה לא היתה תרבות צריכת המסכים הזו. בימים ההם, ילדים היו יוצאים לשחק בחוץ. ההורים היו מעודדים את הילדים ליצירתיות וליצירת קשרים (וכישורים) חברתיים, למשחקים שכונתיים (משחקי כדור, תופסת, מחבואים, גומי, קלאס, דג מלוח… זוכרים?). מה דעתכם לקחת יוזמה ופעם בשבוע לארגן כמה חברים למשחק שכונתי – משחק של פעם? זה יעשה פלאים לקשר שלכם עם הילד, ולקשרים החברתיים שלו. וזה גם בחינם.
ומי שבכ"ז רוצה לרשום את הילד לחוג לפני גיל 5 – מומלץ להתבונן בילד, במה הוא עסוק? מה הוא אוהב לעשות? במה הוא מביע עניין? ולבחור את החוג בהתאם. אבל, רגע אחד לפני שאתם רצים לרשום את הילד – עצרו, ושאלו את עצמכם, מה המטרה לשמה אתם רושמים את הילד לחוג, מה מניע אתכם? האם אתם רוצים לחזק אותו פיזית, רגשית, או חברתית? האם זהו צורך שלכם לפגוש הורים נוספים, לצאת מהבית ולהתאוורר? האם אתם רואים בזה הזדמנות נהדרת להגשים (דרך הילד) את הפנטזיה, החלומות והמאווים שהיו לכם בילדותכם? האם זהו צורך של הילד, או צורך שלכם? בכל מקרה, מומלץ, לפני שאתם רושמים, ללכת לשיעור ניסיון, אולי אפילו שניים, ולאפשר לילד להחליט אם זה משהו שמתאים לו ושהוא באמת רוצה.
מגיל 5-6 אנחנו כבר משתפים, שואלים ומתייעצים עם הילד – מומלץ להציע לילד 2-3 אפשרויות לבחירה, כאלה שאנחנו חושבים שעשויות לעניין אותו (התחשבו גם בצרכים הפיזיים, למשל לילדים היפראקטיביים יש צורך בחוגים שמוציאים הרבה אנרגיה, ומחזקים שליטה עצמית…) אבל בגדול, הילד צריך לבחור את מה שכיף לו! ושוב – אני ממליצה ללכת אפילו לשני שיעורי ניסיון, כדי לוודא שהחוג שנבחר הוא באמת מה שהוא חשב ושזה אכן מתאים לו.
אם לא תגזימו במספר החוגים, באמת תקשיבו למה הילד רוצה, ותרשמו אותו למשהו שהוא בחר ורצה להיות שם, יש סיכוי טוב שלא תצטרכו מאוחר יותר להתמודד עם הסיטואציה שהילד רוצה לפרוש. ואם בכ"ז פתאום הילד מסרב ללכת – נסו להבין למה. האם זה המדריך? האם הילדים? אולי השעה לא נוחה לו, אולי הקצב… לעיתים מדובר בעניין טכני בר פתרון. כאשר מדובר בילד שיש לו היסטוריה של נטישת חוגים, אני בד"כ ממליצה להיפגש עם המדריך מבעוד מועד, להתרשם מהגישה שלו, ליידע אותו ולהדגיש בפניו שקשר אישי וחיובי שלו עם הילד יכול להכריע באם הילד יתמיד או ינשור.
מה עושים כשהילד מסרב להמשיך ללכת לחוג, שהוא ביקש להירשם אליו? על כך בכתבת ההמשך:
כל מה שרציתם לדעת על חוגים – חלק ב'
מקובלות חברתית – עד כמה זה תלוי בנו?
חשיבותו של המשחק החופשי בקרב ילדים צעירים
אז מה אם לכולם כבר יש? אנחנו לא כולם!
