איך לצמצם את הסיכון שהילדה שלי תהיה מעורבת בזוגיות פוגענית בבגרותה? | מיה צור
זוגיות אלימה

איך לצמצם את הסיכון שהילדה שלי תהיה מעורבת בזוגיות פוגענית בבגרותה?

נשים רבות סובלות ממערכות יחסים רעילות ואלימות, אך לא רק נשים. לכן חשוב לי להבהיר – הכתבה הבאה מתייחסת לנשים וגברים כאחד, ומנוסחת בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד.

מערכת יחסים פוגענית יכולה להתחיל כמו כל מערכת יחסים נורמטיבית… לא תמיד אפשר יהיה לזהות בן זוג מתעלל כבר מההתחלה, וסביר להניח שמרבית הבעיות יתגלו רק בהמשך.

ברוב המקרים, התחושה ש"משהו לא תקין" במערכת היחסים, תגיע רק אחרי שבני הזוג כבר יהיו עמוק בתוך הקשר, בשלב שבו בתכם כבר תרגיש מחויבת רגשית לבן הזוג המתעלל ואולי אפילו תכחיש, תצדיק או תאשים את עצמה במה שקורה. רגשותיה העזים כלפי בן זוגה, עלולים להאפיל על שיקול דעתה, כמו גם על הקולות שלכם ושל הסובבים אותה, שכנראה כבר מתחילים לזהות את מה שהיא עדיין לא מצליחה או מסרבת לראות.

המחשבה שמישהו קרוב, זה שאיתו היא אמורה לפתח אמון ואינטימיות, ולהרגיש הכי בטוחה ומוגנת לצדו, יפגע בילדה שלנו, היא בלתי נסבלת.

עוד יותר מפחידה היא המחשבה שאנחנו יודעים שדבר כזה קורה לילדה שלנו, ועל אף הידיעה, אנחנו חסרי אונים ולא יכולים להושיע… רק לצפות מהצד, ולראות איך בן הזוג המתעלל, מבודד ומרחיק אותה מאיתנו ומכל חבריה, באופן שיטתי ועקבי. פוגע בה רגשית, ואולי גם פיזית, כלכלית ומינית.

זהו נושא כל כך כאוב ומורכב; זוגיות מתעללת יכולה לקרות לכל אחת, לא משנה כמה היא משכילה או מאיזה מעמד סוציו-אקונומי היא מגיעה, לא משנה המגזר, העדה, המשפחה, או המיקום הגאוגרפי… הבן זוג המתעלל יכול להראות אדם נורמטיבי לחלוטין – אין לו שום קרניים על הראש, שיזהירו אותנו מפניו וגם אם היו – אין לנו שום שליטה על הבחירות הרומנטיות של ילדינו.

יחד עם זאת, יש מספר דברים שאנחנו כהורים יכולים לעשות (כבר מהיום!) כדי לצמצם את הסיכון שהילדה שלנו תהיה מעורבת במערכת יחסים פוגענית בעתיד! למשל, נוכל:

  • לצייד אותה בתחושת ערך ודימוי עצמי גבוהים
  • לתת לה דוגמא אישית לזוגיות בריאה, אוהבת ומכבדת
  • לחזק את הקשר שלנו איתה ולשמור תמיד על ערוץ תקשורת פתוח
  • ללמד אותה איך לזהות את הסימנים

פעולות אלו יגדילו את הסיכוי שבתנו לא תסכים לקבל יחס פוגעני, תדע לזהות זוגיות שאינה מטיבה עמה, או לכל הפחות תרגיש מספיק בטוחה לבקש את עזרתנו, או לשתף ולהתייעץ איתנו לגבי המשך הקשר.

תחושת ערך ודימוי עצמי גבוהים

כשאני מרגישה בטוחה בעצמי ויודעת מה אני שווה, אני מצפה לקבל מהסביבה יחס ראוי בהתאם. אני יודעת להיות אסרטיבית ולהגיד "לא" על בקשות או דרישות שאינן מתאימות לי, ולשים גבול במקום שמקטינים, משפילים, פוגעים או לא מכבדים אותי. אדם עם תחושת ערך ודימוי עצמי גבוהים, לא יסכים לקבל התנהגות פוגענית – הוא יקום וילך!

מה זה דורש מאיתנו ההורים?

  • לשים לב לתגובות שלנו ולמסרים הסמויים או הגלויים שאנחנו מעבירים לילדים לגבי עצמם (בעיקר כשאנחנו מאוכזבים, מתוסכלים או כועסים עליהם) דרך האמירות שהם שומעים מאיתנו בבית. הימנעו ככל האפשר מאמירות שיש בהן נימה מזלזלת או "הקטנה" של ילדיכם.
  • שאנחנו בעצמנו נקפיד לנהוג בהם בכבוד
  • שנתחשב בצרכיהם וברצונותיהם
  • שלא נצפה לציות עיוור, נקבל את זה בהבנה ונאפשר להם לפעמים גם לסרב לבקשות שלנו – גם כשזה מתנגש עם הרצון שלנו!
  • שפחות נמתח עליהם ביקורת, נתלונן ונביע אכזבה.
  • שלפני שאנחנו מגיבים, נשאל את עצמנו אם המשפט שעומד לי על קצה הלשון עלול לפגוע בתחושת הערך שלהם, ואיזו תגובה אחרת אני יכול/ה לבחור במקומה, כזו שדווקא תעצים ותבנה אותם?
  • שבכל יום נחמיא להם ונמצא דרך להביע כלפיהם חיבה, הערכה והתפעלות. המסר העיקרי הוא אנחנו רואים אותכם, מעריכים אותכם ורוצים בקרבתכם. אתם נהדרים בדיוק כפי שאתם!

דוגמא אישית למערכת יחסים בריאה ומכבדת

פחות חשוב מה נגיד – ויותר חשוב מה נעשה. הילדים שלנו הם הקהל שלנו. והם תמיד שם, צופים בנו, סופגים ומפנימים את כל מה שהם רואים, ולכן השאיפה היא שהזוגיות שהם רואים אצלכם היום, תהיה כזו שאתם מאחלים להם בעתיד. גם כשנדמה לכם שלא – הם שם, והם קולטים הכל. אז אם אנחנו מדברים איתם בבית על "כבוד הדדי", אבל אז, מזלזלים בהם וברגשותיהם (בשביל זה את בוכה? למה את עושה עניין מכל דבר?!…), מבטלים או מקטינים אותם, או ברגע של כעס ומריבה, מאבדים את העשתונות, צועקים, מעליבים ומשפילים זה את זה – זה מה שהילדים שלנו ילמדו.
אם הם יראו אותנו מוכנים לקבל יחס פוגעני ממישהו אחר (כולל מהם!) ולא שמים גבול ברור, זאת ההתנהגות שהם יחקו אח"כ במערכות היחסים שלהם, ויותר מזה – זה יראה להם טבעי ומקובל, כשיקבלו יחס כזה במערכות יחסים אינטימיות שיפתחו עם בני זוג בעתיד. לכן, אחד התפקידים אולי הכי משמעותיים שלנו, הוא ללמד את הילדים שלנו שהם אלו שאחראים לשמור על כבודם, לעצור התנהגות פוגענית שמופנית כלפיהם ולהציב את הגבול!  

מה זה דורש מאיתנו ההורים?

  • הרבה מודעות ועבודה עצמית!
  • לשים לב איזה דוגמא אנחנו נותנים להם אצלנו בבית
  • איך אנחנו מדברים ומגיבים אליהם וזה אל זה, ביום יום
  • איך אנחנו מדברים אחד עם השני כשאנחנו פגועים וכועסים (טון דיבור, שפה, תוכן, שפת גוף)
  • איך אנחנו מגיבים כשמישהו מעליב אותנו ומתייחס אלינו בחוסר כבוד
  • איך ואיפה אנחנו מציבים את הגבול שלנו
  • איך אנחנו מביעים תסכול ואכזבה?
  • איך אנחנו רבים או מתווכחים? (ולא פחות חשוב, איך מסיימים את הקונפליקט ומתפייסים)

קשר טוב וערוץ תקשורת פתוח

לכאורה, נשמע מובן מאליו – מי לא רוצה מערכת יחסים חמה, טובה ופתוחה עם ילדיו? אבל הורים למתבגרים יעידו שזה לא פשוט כמו שזה נשמע. גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת ומאתגרת. המון מתחים, הרבה כעסים, אכזבות, מצבי רוח, המתבגר שלנו מחפש דרכים למרוד ולבעוט בערכים, מתרחק מאיתנו ההורים ובוחן את הגבולות.

מה זה דורש מאיתנו ההורים?

  • לנהל את הרגשות והתגובות שלנו כשהם סוערים. לדעת לשים את האגו בצד. להיות עבורם סלע איתן וחוף מבטחים.
  • להיות נחושים לשמור על יחסים טובים – לא להתייאש ולא לוותר על הקשר, גם כשקשה ומאתגר! גם אם הם הודפים כל יוזמה או הצעה שמגיעה מצדכם ונדמה לכם שהם אינם מעוניינים בקשר… אתם תמשיכו להתעניין, לנסות, להתקרב ולהציע.
  • לא להתנתק ולשמור ערוץ תקשורת פתוח, גם כשהבחירות שלהם אינן מוצאות חן בעיניכם!
  • לשים את מערכת היחסים בעדיפות ראשונה – גם כשהגבולות נחצים, גם כשאנחנו מאוכזבים וכועסים – אנחנו חייבים לשים לב לתגובות שלנו, כדי שהם לא יפסיקו לראות בנו כתובת ולשתף אותנו – אנחנו רוצים שהם יבואו אלינו גם בפעם הבאה שיסתבכו ויזדקקו לעזרה.

מהם הסימנים למערכת יחסים מתעללת?

בידוד חברתי מאנשים המספקים תמיכה, במטרה לשלוט בבת הזוג ולהפוך אותה לנוחה יותר להשפעה – האם המשפחה והחברים לא סובלים את בן זוגך ומביעים דאגה כלפיך? האם הוא טוען שהם לא טובים עבורך, או מקנאים בך, ומשכנע אותך לנתק את הקשר איתם? האם הוא כועס עליך או לא מאפשר לך מפגשים אישיים עם המשפחה או החברים, שלא בנוכחותו?

דאגה ותחושה שאת צריכה ללכת לידו על ביצים – האם את מודאגת לגבי הקשר שלכם? בוכה בתכיפות גבוהה, מתקשה להירדם בלילות, חושבת עשר פעמים לפני כל פעולה שאת עושה או מילה שאת אומרת? האם את חוששת שמשהו שתעשי או תגידי עלול לעורר את הצד האפל שלו ולגרום לו להתפרץ עליך בזעם? האם חשה כיווץ נפשי, דריכות או פחד כשהוא חוזר הביתה? האם את חוששת שאם תחליטי לעזוב אותו, הוא עלול לפגוע בך, באחרים או בעצמו? האם את חשה צורך להסתיר את המצב ביניכם מהקרובים אליך?

פגיעה בערך העצמי – האם את חווה השפלה, זלזול, הקטנה שיטתית, ביקורת בלתי פוסקת או התעלמות? האם הוא מאשים אותך בהכל? האם הוא גורם לך לפקפק בעצמך?

הפעלת שליטה – האם הוא מונע ממך גישה לכסף, שולט בהוצאות שלך, מחליט עבורך מה ללבוש, לאן ללכת, או את מי לפגוש?

קנאות אובססיבית – האם את מרגישה שכל חייך הופכים להיות רק סביבו וסביב צרכיו, מבלי להתחשב ברצונות שלך ובעצמאות שלך? האם את מרגישה צורך תמידי להוכיח לו שאת נאמנה לו? האם הוא מאשים אותך בחוסר נאמנות כלפיו? האם הוא עוקב אחרי סדר היום שלך ובודק שאכן היית היכן שאמרת? האם הוא דורש לדעת את כל הסיסמאות למכשירים האישיים שלך וחודר לפרטיות שלך בסלולרי ובמחשב? האם הוא בודק את ההודעות שלך? האם הוא טוען שכל הגברים רוצים לשכב איתך?

האם הוא מתעלל בך פיזית, רגשית, כלכלית או מינית? – האם את מרגישה שבן זוגך מדכא אותך, משפיל או מקטין, שולל ממך את הרגשות והמחשבות שלך, גורם לך להרגיש אשמה או גורם לך להרגיש רע לגבי עצמך, מגביל אותך, מפעיל עליך מניפולציות רגשיות, דורש ממך לעשות דברים שאינך רוצה, מונע ממך לעשות דברים שלא מוצאים חן בעיניו או, מסית אותך נגד האנשים שאת אוהבת?

האם מול אחרים ומשפחה הוא מציג אישיות שונה לחלוטין? לפעמים בן הזוג המתעלל שומר את התנהגותו לבית, כך ששאר האנשים מסביב כלל אינם מודעים למתרחש. במקרה כזה, קשה יותר לחשוף את המצוקה, מחשש שאנשים לא יאמינו…

מערכת יחסים בריאה אמורה לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמינו. לאפשר לכל אחד מבני הזוג את החופש לעשות כרצונו ולספק לו סביבה חמה ותומכת, בטוחה ומוגנת. להפרות את בני הזוג ולאפשר להם התנסות, צמיחה אישית והתפתחות.

במידה וזיהית שאת נמצאת במערכת יחסים מתעללת:

קבלי החלטה לשים לזה סוף, אבל לעולם אל תנסי לעשות זאת בעצמך! לא נפרדים מבן זוג מתעלל מבלי לספר על כך למישהו ולקבל ליווי של איש מקצוע המתמחה בתחום! פני למוקד הטלפוני של משרד הרווחה והביטחון החברתי לסיוע ראשוני – חייגי 118 או 077-9208560 או שלחי מסרון למוקד לפניות שקטות 055-7000128. המוקד נותן מענה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

אל תאשימי את עצמך!

תבלי כמה שיותר זמן עם המשפחה ועם האנשים שאוהבים אותך – התמקדי בהם, שאבי מהם כוחות. תני להם לתמוך בך ולהשיב לך את תחושת הערך והביטחון להם את זקוקה.

פני בהקדם לקבלת עזרה מקצועית – את זקוקה לפסיכולוג או תרפיסט טובים שילוו אותך בתהליך ויתנו לך כלים, איך להשאיר את מערכת היחסים הרעילה מאחור, להתקדם הלאה ולשקם את עצמך.

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא הדרכת הורים למתבגרים

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן