זה מתחיל כשאתם פוגשים מישהו או מישהי, שמעוררים בכם תשוקה, ריגוש והתלהבות… פתאום אתם מוצאים את עצמכם חושבים עליהם במהלך כל היום, עושים בשבילם, מצפים, מתכוננים, מחכים למפגש, מחכים להסתכל להם בעיניים ולהרגיש את הפרפרים בבטן. אתם מתרגשים לראות אותם, רוצים לגעת, להתכרבל, לבלות כמה שיותר זמן ביחד ולהיות כמה שיותר קרובים.
ככל שאנחנו מעמיקים את הקשר ומפתחים יותר אינטימיות, אנחנו גם חושפים מעצמנו יותר ויותר, מכירים אחד את השני יותר טוב ומתרגלים זה לזה. וככל שהזמן חולף וההיכרות מעמיקה, כך תחושת הריגוש, ההרפתקה והמסתורין מפנים את מקומם לתחושת הנוחות, היציבות והביטחון – בדיוק מה שצריך כדי לכבות את התשוקה… כך עוברים משלב ההתאהבות והאופוריה, לשלב החברות והשותפות… בני הזוג כבר לא כל כך מרגשים אותנו כמו שריגשו בהתחלה… אבל הם שם, שותפים לכל האתגרים, הדילמות והלבטים שלנו בנושאים של חינוך וגידול הילדים, חולקים איתנו בנטל ההורות – הדבר שהכי חשוב והכי מעסיק אותנו בתקופה הזאת.
בשלב הזה, החוכמה היא לדעת לשמור גם על הזוגיות וגם על ה"עצמי", הרצונות, התשוקות, המטרות האישיות שלנו, ולא לאבד את עצמנו בתוך כל הדבר הזה… זוגיות טובה היא זוגיות המאפשרת לכל אחד מבני הזוג תהליכים של התחדשות, התפתחות וצמיחה אישית. בני הזוג שלנו נמצאים שם, בין השאר, גם כדי להקשיב לחלומות שלנו, להאמין בנו, לתמוך ולדחוף אותנו להגשים את עצמנו ולהשיג את המטרות שלנו.
אנחנו חייבים את זה לעצמנו ולבני הזוג שלנו, כדי שלא נשתעמם ונמשיך להיות אטרקטיביים ומעניינים בעיניהם (ובעיני עצמינו). זאת גם הדרך הנכונה להחזיר את התשוקה שכבתה – לעורר מחדש את ההערכה של בני הזוג כלפינו; קשה מאוד להתלהב ממישהו שוויתר על עצמו, זו לא תכונה מושכת.
מה עוד יכול לעורר ולהחזיר את התשוקה?
קצת חידוש וציפייה בחדר המיטות. אל תסתפקו באותו רפרטואר משעמם, קבוע וידוע מראש. הכניסו קצת גיוון לחיי המין שלכם. תמצאו הזדמנויות להתרחק טיפה ולעורר קצת געגוע. אל תרגישו יותר מדי בנוח… שמרו על קצת מסתורין; את לא חייבת להוריד את השערות או למרוח את הפנים במסיכת יופי דווקא לידו… תסגרו את הדלת כשאתם בשירותים וכו'… פנו 5 דקות ביום לשיחה רגשית, שלא עוסקת רק בילדים ובמשימות שעוד נותר לעשות… התעניינו בכנות בבני הזוג, איך הם מרגישים, איך עבר עליהם היום. נסו להקל עליהם במה שאפשר. פנקו אותם במחוות קטנות של תשומת לב, דברים קטנים שמשדרים אכפתיות.
אל תבטלו את עצמכם ואל תחכו שבני הזוג ינחשו מה אתם מרגישים או יבינו לבד מה אתם מצפים… פשוט תגידו להם מה אתם צריכים או רוצים מהם. אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים לקבל בתוך הזוגיות, מענה מספק לצרכים שלכם – אל תפחדו לפתוח את זה מול בני הזוג, זה עדיף על לצאת לחפש את המענה לצרכים שלכם מחוץ ליחסים. מצד אחד, תלמדו להבליג, קחו דברים בפרופורציה, אל תמהרו לייחס כוונת זדון ואל תתחשבנו עם בני הזוג על כל דבר קטן. מצד שני, גם אל תצברו בבטן ותתעלמו מבעיות ומדברים מהותיים שמפריעים לכם – עדיף לפרק את הדברים כשהם עוד קטנים ולא להגיע למצב שזה יגרום לכם להסתגר ולהתרחק זה מזה.
בשלב מסוים, הילדים גדלים ועוזבים את הבית בזה אחר זה, וזה מפנה חלל גדול בחיים… מי שהקדישו את כל חייהם רק לגידול הילדים, ולא מצאו אתגר ותשוקה בעשייה האישית שלהם, או לא ידעו לטפח את הקשר הזוגי שלהם במהלך השנים – ללא קשר לילדים, נמצאים עכשיו בבעיה.
