עלייה בתופעת הניכור ההורי – מאיפה זה מגיע ? | מיה צור
Depositphotos_243471076_s-2019

עלייה בתופעת הניכור ההורי – מאיפה זה מגיע ?

תופעת הניכור ההורי היא תופעה קשה, מדאיגה ומורכבת, אשר שכיחותה בשנים האחרונות רק הולכת וגדלה. בואו ננסה להבין ביחד מהם הגורמים שהביאו להתגברות התופעה וכיצד היא נוצרת:  

בעבר הדעה הרווחת היתה, שאלא אם כן יש סיבה ממש טובה להאמין שהאמא אינה מסוגלת לטפל בילדיה – ילדים קטנים הולכים עם אמא. למה? כי הניחו שאמא נותנת מענה טוב יותר לצרכיהם הנפשיים של ילדים צעירים מאשר האבא, שלרוב שהה רוב שעות היום מחוץ לבית בהיותו המפרנס העיקרי – ולכן ללכת עם האמא זו "טובת הילד"; אבל הזמנים השתנו ובעשרות השנים האחרונות, כשנשים החלו לפתח קריירות משל עצמן ולצאת לעבוד מחוץ לבית, ואבות החלו לבקש להיות מעורבים יותר ולקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם, ונשים וגברים כאחד החלו להכיר בחשיבותם של זמן אישי לטיפוח עצמי ותהליכים של התפתחות אישית והגשמה עצמית – כל אלה יחד הביאו לשינוי הנורמה של חלוקת המשמורת בין הורים גרושים וכיום רוב ההורים הגרושים חולקים משמורת משותפת. וכך, ההנחה המיושנת שאמא חשובה יותר מאבא, הוחלפה בהנחת יסוד חדשה והיא שטובת הילד היא קשר רציף ומיטיב עם שני הוריו.

תהליך שני שקרה, בעקבות השינוי הזה בהנחת היסוד של מהי טובת הילד, הוא שהורים בהליכי גירושין התחילו לנצל את זה אחד כנגד השני ולנסות להוכיח שההורה השני הוא הורה מתעלל או מזניח ולא ראוי. על זה תוסיפו את העלייה במודעות לפגיעה מינית, אלימות והתעללות בילדים בתוך המשפחה ואת החוקים החדשים המחייבים כל אדם החושד שנתקל במקרה כזה לדווח על כך במיידי לרשויות החוק – מה שהביא לכך, שההורים המתגרשים החלו לנצל גם את אנשי המקצוע התמימים, שנופלים בפח של האשמות שווא, ומדווחים על סיפורים שלא באמת קרו, בניסיון לגונן ולהציל את הילדים, שלא באמת זקוקים להצלה. והנה לכם תנאים אידיאליים להתפתחות ניכור הורי.

ומה כשרק צד אחד מעוניין בפרידה והצד השני מרגיש מובס ופגוע? ואם הצד שהחליט לעזוב גם ניהל רומן או התחיל זוגיות חדשה זמן קצר אחרי הפרידה, אז בכלל… כל דבר שמתדלק את תחושת ההשפלה, ההפסד, הנטישה, יכול לעורר צורך עז בנקמה ולהוביל לניכור הורי – כי מה יותר קל מזה? אם הגרוש/ה שלך יצאו עם יותר כסף, קיבלו את הבית, קיבלו יותר ימי משמורת על הילדים… ובגדול, כל דבר טוב שקורה בחייהם של הגרוש/ה – הוא סיבה להרגיש יותר קורבניים ויותר ממורמרים.

בנוסף, יש את הנושא של המזונות – לא מספיק שננטשתי ונשארתי בלי כלום, עכשיו אני גם צריכ/ה לפרנס את זה/זו שנטשו אותי ופגעו בי? אם תהיה לי משמורת יחידה, לא רק שלא אצטרף לשלם לו/ה, אולי גם אזכה למזונות מוגדלים!   

קל מאוד לגרור ילדים לתוך הסכסוך של ההורים ולגרום להם לבחור צד בקונפליקט. ילדים חושבים בצורה דיכוטומית: הטוב מול הרע, החזק מול החלש, הבוגד, הנוטש או הפוגע מול הקורבן המסכן וחסר האונים. ילדים מתקשים מאוד ואינם מסוגלים להבין את המורכבות ביחסים ואת האחריות המשותפת שיש לשני הצדדים, הן על המצב אליו נקלעו והן על הדרך לפתרון.

וכך, ההורה שנתפס כצד החלש, רק צריך לספר לילד את גרסתו ולהיראות מסכן, כדי שזה יאמץ את נקודת מבטו ויזדהה עם רגשותיו. בשלב הראשוני הילד עדיין לא יוזם מהלכים, אלא רק לומד את הצד של ההורה המובס. הוא מתחיל לפרש כל דבר חיובי שקורה בחייו של הצד ה"מנצח" כהוכחה נוספת לכך שהוא הרשע בכל הסיפור הזה. השלב הבא יהיה כאשר הילד יחזור מהביקור אצל ה"רשע", עם בדל של סיפור או איזושהי אמירה על משהו לא במקום שמישהו שם עשה או אמר… זה יכול להיות ההורה עצמו, בני הזוג החדשים, הסבים, או אח/ות מזוגיות חדשה או מזוגיות קודמת – ומאותו רגע, כולם יתעסקו בסיפור הזה. ההורה שעתיד להיות ההורה המנכר, יתפתה בקלות להשתמש בכך כדי לחזק את טענותיו כנגד ההורה השני. אז הוא יוסיף לסיפור פרשנות משלו, קצת ינפח, קצת יוסיף פרטים לא נכונים ובעיקר יוציא את הסיפור מהקשר ומכל פרופורציה… עוד לפני שהילד בכלל מספיק להבין איך זה קרה, הוא מוצא את עצמו בתוך סיפור מוגזם – זה שבהמשך, לא יאפשר לו לסמוך יותר על הצד השני, שלכאורה, פגע בו פגיעה כל כך קשה ושבר את אמונו. ההורה המנכר כמובן יתכחש לחלוטין לעובדה שהסית את הילד והכניס לו מילים לפה, ויטען שכל הסיפור המוגזם והלא אמין הזה זה משהו שהילד הביא, ושהוא כהורה היה חייב להאמין לו, כי אין לו שום סיבה לחשוב שהילד שלו משקר. במקרים חמורים יותר של ניכור הורי – ההורה פונה ומערב בסיפור איש מקצוע, וכשזה "קונה" את הסיפור שלו – הנזק גדל שבעתיים, כי כשאיש מקצוע שומע כזה סיפור, חלה עליו חובת דיווח. בנוסף, הוא עשוי להמליץ לאותו הורה המלצות שלכאורה נועדו להגן על הילד (שכזכור, לא באמת צריך את ההגנה שלו), כמו להגיש תלונה במשטרה, להוציא צו הרחקה, לתבוע משמורת מלאה, או לאפשר להורה השני הסדרי ראייה תחת השגחה בלבד. כל אלו מהלכים שיחזקו מאוד את החשש ואת האמונה של הילד שכל הטענות של ההורה המנכר כנגד ההורה המנוכר הן נכונות ומוצדקות, וישכנעו אותו סופית שההורה השני כנראה באמת פגע בו בצורה מאוד קשה, אחרת לא היו מערבים גורמים חיצוניים ו/או נוקטים בצעדים כל כך מרחיקי לכת…

הורים מנכרים הם אלופי התמרונים והמניפולציות ומלכי השקרים. הם אנשים שלמדו איך להציג את עצמם כך שיצטיירו בעיני כולם כהורים הכי מסורים ומגוננים שיש, ולצייר את ההורה המנוכר כבעייתי, היסטרי, דרמתי וכפייתי. וזה עובד להם. זה עובד להם מול הילד שלהם, וזה עובד להם מול רשויות החוק, בתי המשפט והוועדות של הרווחה – שלא מצליחות לזהות את ההתעללות הנפשית שלהם בילד, או את ההיגיון שיש בהתנהגות של ההורה המנוכר, שהילד האהוב שלו נלקח ממנו ושהוא מואשם בדברים נוראים שמעולם לא עשה ונדרש להגן על עצמו.

ההורה המנוכר עומד כאן באמת בסיטואציה בלתי אפשרית. לא משנה מה יבחר לעשות – הוא יצא מופסד. אם יבחר להילחם על הילד שלו בביהמ"ש, יגידו שהוא אינו מכבד את רצונו ורגשותיו של הילד ושהוא מנסה לנקום בהורה השני. אם יוותר, יגידו שהוא הורה מזניח שנטש את ילדיו. וכך, ההורה המנוכר הולך ומתייאש, עד שבשלב מסוים הוא עלול לוותר על ניסיונות החיזור והמאמצים הכבירים שהוא משקיע כדי לנסות לייצר איזשהו קשר עם הילד שממשיך להשפיל ולדחות אותו.

בסופו של יום, להורה המנוכר אין באמת ברירה והוא חייב להמשיך לחזר ולהתעקש על קיום הקשר עם הילד. גם אם מדובר בסיטואציה מכאיבה, מייאשת ומתסכלת, שבה הוא נדחה שוב ושוב ונתקל בהתנגדות ובעוינות של הילד כלפיו, ההשקעה שלו תשתלם בטווח ארוך. כאשר יום אחד הילד הזה יתבגר ויבין מי היה המתעלל האמיתי ומי היה ההורה המסור, זה שעל אף כל המכשולים, התמיד ולא וויתר עליו. יום אחד הוא ישתחרר מהקשר הסימביוטי שלו עם ההורה המנכר, יתפכח מההזדהות עמו ויסתכל על כל התקופה הזו במבט לאחור. ביום שזה יקרה, אתם רוצים לעמוד זקופים ולדעת שאתם עשיתם את כל מה שיכולתם כדי להגיע אליו; שהוא יוכל להעריך אתכם על נחישותכם לקיים את הקשר איתו, ולא יזקוף כנגדכם את העובדה ש"ויתרתם" עליו, תהא הסיבה אשר תהא.

ההשפעה ההרסנית של תופעת הניכור ההורי על הילדים

האם אני נחשב הורה מנוכר?

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא הדרכת הורים לגיל הרך

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן