אחד המאפיינים הבולטים ביותר בגיל ההתבגרות הוא ההתרחקות של המתבגרים מהוריהם והמקום המרכזי שקבוצת השווים מתחילה לתפוס בחייהם. הדרך של המתבגרים לגבש את זהותם האישית עוברת דרך הרצון העז להשתייך לקבוצת השווים ואימוץ הקודים החברתיים של הקבוצה. כאשר מדובר בלחץ חיובי, כמו להצטרף לתנועת נוער, לאמץ תחום עניין או תחביב ספציפיים, או להצטיין בלימודים – אין לנו עם זה בעיה. מתי זה כן הופך בעייתי? כאשר הצורך בתחושת השייכות גובר על שיקול הדעת, והמתבגרים שלנו הופכים טרף קל ללחצים חברתיים שליליים (היעדרויות מביה"ס, עישון, שימוש בסמים, שתיית אלכוהול, חרמות, וואנדליזם, משחקי אומץ, הטרדות מיניות ועוד).
הורים נמצאים היום בדילמות לא פשוטות, אשר גורמות להם להעביר למתבגרים שלהם מסרים מבלבלים; מצד אחד, כל הורה שואף לגדל ילד עם ביטחון עצמי, כזה שלא מפחד להישאר נאמן לאמת שלו, להביע את דעתו בפומבי וגם לעמוד מאחוריה… מצד שני, בעידן של היום, עם כל האלימות וסיפורי הדקירות… לפעמים עדיף לשמור על פרופיל נמוך ולהתרחק ולא להסתכן בדקירה. מצד אחד, אנחנו מחנכים את המתבגרים שלנו לדווח מיד על כל תקרית אלימה ולא לעמוד מהצד כאשר הם עדים להתעללות מכל סוג שהוא בילד אחר. מצד שני, תמיד קיים החשש שיגלו מי דיווח והוא עצמו ייפגע פיזית או ישלם על "ההלשנה" שלו מחיר חברתי כבד.
כך תעזרו למתבגרים שלכם לעמוד מול לחצים חברתיים שליליים:
- תאמו ציפיות בנוגע למרחב הפעולה שיש למתבגרים שלכם בעת בילוי עם החברים ואיך מצופה ממנו להתנהג בסיטואציות "בעייתיות".
- הסבירו למתבגרים את הרציונל העומד מאחורי הגבולות שקבעתם ואת חשיבותם, וודאו שהגבולות ברורים להם.
- סכמו מה קורה אם הם לא עומדים בהסכם.
- כבדו את המילה של עצמכם ואכפו את הגבולות שקבעתם – אם המתבגרים לא עמדו בהסכם, הם צריכים להיות מוכנים לשאת בתוצאות. למשל, אם סיכמנו שעת חזרה והמתבגר לא הגיע הביתה וגם לא יצר קשר ו"מסנן" אותנו בנייד – אנחנו מגיעים לקחת אותו, גם אם זה "יפדח" אותו מול החברים!
- בקשו להכיר את החברים – שיזמין אותם הביתה לפחות פעם אחת, כדי שתוכלו לפגוש אותם, וגם יספק לכם את שמותיהם ומספרי הטלפון שלהם, למקרה שתצטרכו לאתר אותו.
- הישארו תמיד עם אצבע אחת על הדופק ואל תירדמו בשמירה; היו שם כדי לקבל אותם בלילה כשהם חוזרים מבילוי. שאלו שאלות פתוחות של התעניינות. עם מי הם בילו, איפה נפגשו? מה הם בדרך כלל עושים כשהם נפגשים… מה הם חושבים על חברים ספציפיים בקבוצה ומה דעתם על אירועים ספציפיים שקרו… את מי הם מעריכים יותר ומי פחות. על מי הם סומכים…
כמו כן, שימו לב לכל שינוי משמעותי בהתנהגות, אם נהיו פתאום חשאיים, אם יש סיבה לחשוד שהם משתמשים בסמים או באלכוהול, אם הם יורדים פתאום בלימודים וכו'. - במידה ואתם חושדים שילדכם חבר לקבוצה בעייתית שמשפיעה עליו באופן שלילי – נסו להבין מה משך את המתבגר/ת שלכם לבחור דווקא בקבוצה הספציפית הזאת ועל איזה צורך עמוק זה עונה לו/ה? אל תסכימו שיסכנו את עצמם ואת בריאותם הפיזית והנפשית רק כדי לספק את הצורך להרגיש שייכים לקבוצה. בדקו האם ילדכם סובלים מדימוי עצמי נמוך? אולי הם מאמינים שאין להם אפשרות בחירה וזו הקבוצה היחידה שתסכים לקבל אותם… ואם זה המצב – פנו לעזרה מקצועית.
לסיכום, מתבגרים שפיתחו דימוי עצמי חיובי, תחושת ערך וביטחון עצמי גבוהים, יהיו עמידים יותר ללחץ חברתי. בין השאר מאחר והם פחות "לחוצים" על הקבוצה – במקרה הכי גרוע, עדיין תהיה להם אפשרות להתקבל לקבוצה חברתית אחרת. מתבגרים עם ערך עצמי שביר, יהיו זקוקים ליותר ליווי, הכוונה ותמיכה שלכם. ככל שתהיו יותר נוכחים בחייהם וברורים לגבי ההתנהגות המצופה מהם, ותשמרו איתם על ערוץ תקשורת פתוח – כך גדל הסיכוי שהנפילות שלהם יהיו קטנות, ושגם אם נפלו לבור, אתם תהיו שם כדי למזער נזקים ולשלוף אותם ממנו כמה שיותר מהר.
קיצורי הדרך של המתבגרים בדרך אל האושר
