דמיינו לעצמכם מסיבת כיתה בראש מגדל גבוה, על גג פתוח ללא מעקה. כיצד היו הילדים מתנהגים? האם היו נעים במרחב בחופשיות, או מתקבצים במרכז? האם היו מעיזים להתקרב אל הקצה? עכשיו דמיינו את אותה מסיבה עם מעקה בטיחות גבוה…
גבולות מקנים תחושת בטחון ויציבות, תחושת וודאות וחופש אמיתי – כי כשהגבולות ברורים, לא צריך להיות עסוקים כל הזמן בבדיקה, ניסוי וטעייה. ילדים ללא גבולות ישקיעו הרבה אנרגיה בחיפוש אחר הגבולות, במקום להיות פנויים להנאה ולצמיחה אישית. המחסור בכללים וגבולות יוצר ילד חסר ביטחון ופעמים רבות אף חרד.
ילדים בכל גיל זקוקים לכללים וגבולות באותה מידה שהם זקוקים לאהבה! הכללים והגבולות הם מענה לצורך של הילד! כאשר אינכם מציבים גבולות ברורים, זה בדיוק כמו לשלוח את הילד למסיבה על ראש הגג הפתוח… האם הייתם נותנים לילדיכם להתהלך לבדם על גג ללא מעקה בטיחות?
לזרום עם הילד
לא פעם אני נתקלת בהורים המצהירים שהם "זורמים עם הילד"… ואני שואלת את עצמי – זורמים, או מוצאים את עצמם אבודים ונשטפים עם הזרם?
"זורמים עם הילד" פירושו, שאנו סומכים על הילד שהוא יודע מה הוא רוצה, ולכן אנו נותנים לו להכתיב את השתלשלות העניינים. הילד, שלכאורה בטוח ברצונותיו (ויש הבדל גדול בין מה שהילד 'רוצה', לבין מה שהילד 'צריך' באמת), רואה מולו הורה חלש, נבוך וחסר ביטחון, הורה שאין לו שום אג'נדה או אסטרטגיה חינוכית, ושאינו מסוגל להוביל את המשפחה ולממש מטרות חינוכיות. ההורה העביר אל הילד את האחריות על ניהול תיק החינוך בבית…
אנו נמצאים בעיצומו של מעבר ממשפחה מסורתית פטריאכלית, למשפחה המודרנית, המבוססת על ערכי הדמוקרטיה. שינוי תרבותי אשר יצר בלבול גדול בקרב ההורים, שלא תמיד מבינים מה זה אומר בפועל ואיך מיישמים את ערכי הדמוקרטיה בתוך המשפחה…
הדמוקרטיה בתוך המשפחה מבוססת על ערכים של כבוד הדדי ושוויון ערך האדם, ועל חופש הבחירה. הילד ואני שווים בערך: דעותיו, מחשבותיו, רגשותיו ורצונותיו של הילד חשובים באותה המידה כמו מחשבותיי, דעותיי ורגשותיי. אבל אל תתבלבלו! עדיין קיים שוני בתפקידים שלנו, הוא הילד ואני כאן בתפקיד ההורה. אני זה שמנהיג ומוביל את המשפחה הזאת. אני מי שמחליט מהם הערכים והמטרות החינוכיות ואני האחראי על מימושן!
שלטון דמוקרטי הוא שלטון החוק, המאפשר חופש עם גבולות. אדם רשאי להוציא רישיון נהיגה, אבל מחויב לנהוג במהירות המותרת עפ"י החוק ולציית לתמרורים ולחוקי התנועה. אדם זכאי להרוויח כסף, אבל מחויב לדווח על כך ולשלם מיסים. גם בבית חשוב להקפיד על חופש פעולה וחופש בחירה, בתוך מסגרת ברורה של חוקים וגבולות. במקום שאין חוקים ואין גבולות זו אנרכיה, לא דמוקרטיה! כך ילד שחי בבית, צריך לעזור בעבודות הבית, כאשר הוא מוזמן לבחור את סוג המשימה והמועד. ילד בגיל בית ספר אחראי להכין את שיעוריו – הוא יכול לבחור את העיתוי. חלק משגרת הערב היא מקלחת וארוחת ערב – הילד יכול לבחור מה הוא מעדיף לעשות קודם ובאיזה אופן. כמובן שבחירות הילד צריכות להתאים לצורך השעה. התנהלות כזו תעודד שיתוף פעולה ותעניק להורה ולילד הרגשת ביטחון וערך. זכרו – דמוקרטיה היא שלטון החוק ולא שלטון הילדים!
מהי "סמכות הורית" ואיך הופכים להיות הורה סמכותי? על כך בכתבת ההמשך – לזרום עם הילד – חלק ב'
מאמרים נוספים:
ההבדל בין כלל לגבול – איך מציבים גבולות?
נמאס לכם להיות האיש הרע? תנו לתוצאות הטבעיות לעשות את העבודה בשבילכם
