- בשום אופן אנחנו לא מתעלמים מהנושא, זה לא שאם לא תדברו איתו על זה – זה יעלם. להפך, זה רק ילך ויחמיר ואתם עלולים לאבד את הילד שלכם. באופן אירוני, אם לא הייתם חוששים כל כך לדבר איתו על זה מוקדם יותר, יש סיכוי שהייתם מצליחים למנוע את זה… פעמים רבות השימוש בסמים אצל בני נוער נובע בעיקר מחוסר ידע, או מידע מוטעה לגבי תוצאות השימוש.
- לא מאיימים איומים חסרי בסיס ולא מדברים בקלישאות וסיסמאות.
- תקראו, תתייעצו, תלמדו את הנושא ותגיעו לשיחה מוכנים – צאו מנקודת הנחה שעל אף כל ההכנה שעשיתם, רוב הסיכויים שהילד שלכם מבין בזה הרבה יותר מכם, ויש לו גם תשובות מוכנות לכל דבר שתנסו לטעון. אל תתנשאו, דברו בגובה העיניים, אל תתביישו לברר מושגים, להתעניין באמת ולשאול את המתבגר שלכם כל דבר שאינו ברור לכם עד הסוף.
- נהלו שיח פתוח ונקי משיפוטיות ומההאשמות – נכון, זה קשה מאוד, אך אפשרי! במיוחד אם אתם רוצים שהילד יסכים להיפתח בפניכם.
- תשאלו את המתבגר שלכם מה מושך אותו בזה, מה התדירות שהוא משתמש בזה, באילו סיטואציות, איך זה גורם לו להרגיש ובמה הוא מרגיש שזה משרת אותו (זה נותן לו אומץ? הוא מרגיש משוחרר מעכבות? מחפש ריגוש והתנסויות חדשות? מנסה להתקבל לקבוצה חברתית מסוימת? מרגיש שכדי להשתייך אליהם הוא חייב לציית לקוד החברתי של הקבוצה? בורח מכאב פסיכולוגי או מצוקה רגשית כלשהי, בורח מהתמודדות עם משהו שקורה כרגע בבית, בורח משעמום או שחרור מלחצים…).
- סביר להניח שמה שתשמעו בשיחה הזאת מאוד לא ימצא חן בעיניכם ואפילו יהיה מאוד מדאיג, מלחיץ ולא קל לעיכול. אבל אתם תנשמו עמוק, תשמרו על קור רוח ותשהו תגובה! תחזקו את המתבגר שלכם על השיתוף, הפתיחות והכנות. תנו לו את ההרגשה שאתכם אפשר לדבר על הכל, בלי שתשפטו, בלי שתתפרקו, בלי שתתפרצו.
- דברו איתו על הסיכונים שהוא לוקח על עצמו כשהוא עובר על החוק ועל המחיר שהוא עלול לשלם בחופש שלו. דברו איתו על התהליך שקורה לאנשים שצורכים סמים בקביעות, איך לאט לאט הסמים משתלטים להם על החיים, כמות הסם שהיתה טובה לפעם כבר לא מספיקה, הגוף דורש להגדיל את הכמות או לעבור לחומרים יותר חזקים. ספרו לו איך הסמים לאט לאט גוזלים את חופש הבחירה, מנתקים מכל רגש אנושי, מהחברה, מהמשפחה ומעצמך. ואם תרצו אפקט ממש ממש חזק – הציעו לנער/ה להצטרף אליכם לסיור בפינות האפלות של תל אביב ולקבל הצצה מהירה לעתיד שמצפה להם אם ימשיכו במסלול שבחרו – חפשו בגוגל את "סיורי הלילה בחצר האחורית של תל אביב", של בוקי נאה.
- חשבו ביחד מה כל אחד מכם יכול לעשות קצת אחרת, שיגרום למתבגר שלכם להרגיש טוב יותר בבית, במעגל החברתי אליו הוא משתייך ועם עצמו. עזרו לו לשפר מיומנויות ולרכוש כלים להתמודדות עם הסיבות שהובילו אותו לסם. למשל, כישורים חברתיים והקניית דפוסי התמודדות עם לחץ קבוצתי וחברתי.
הגבירו נוכחות הורית: שמרו איתו על קשר במהלך היום. תשאלו שאלות, לאן הוא הולך, עם מי הוא מסתובב, מה הם עושים ביחד, מתי הוא חוזר. תציעו להסיע, תציעו להחזיר. בקשו להכיר את החברים שלו ושיזמין אותם הביתה. הכירו את נקודות המפגש שלהם, וודאו מדגמית שהוא אכן נמצא איפה שהוא אמר… ("במקרה הוצאתי את הכלב ועברתי כאן בסביבה").
חזקו את תחושת השייכות שלו ותנו לו הרגשה שאתם באמת רואים אותו, באמת מבינים אותו וקשובים אליו. שיש לו בבית כתובת למי לפנות. את מי לשאול. שאתם שם בשבילו, גם בשאלות הקשות.
הגדירו מרחבי פעולה (מסגרת גבולות) עם קווים אדומים מאוד ברורים, כאלה שאתם מסוגלים גם לאכוף, ושיהיה מאוד ברור למתבגר שלכם מה קורה כשהקו האדום נחצה. הוא זקוק לזה! - חשבו ביחד על חלופות שימלאו את זמנו, יחזקו את הדימוי העצמי ויכניסו לחייו יותר עניין, סיפוק, ריגוש ותחושת ערך.
- הישארו עם אצבע על הדופק, עקבו אחרי התנהגותו ושימו לב לשינויים. סמכו על האינטואיציה שלכם בכל דבר שמעורר בכם חשד או אי נוחות, בררו אותו עם המתבגר ואל תתעלמו מהסימנים. סודות, שקרים והסתרות, סיפורי כיסוי על שינה אצל חברים, שוטטות, הידרדרות בלימודים, חזרה בשעות הקטנות של הלילה, התרחקות מהמשפחה, נערה שחוזרת פתאום הביתה עם כל מיני מתנות ממקור לא ברור…
ולסיום, אל תישארו עם זה לבד! פנו ל"אל סם", או לכו להתייעץ עם איש מקצוע שיוכל ללוות ולהנחות אתכם ברגעים המאוד לא פשוטים האלו.
קיצורי הדרך של המתבגרים בדרך אל האושר
אלכוהול ומתבגרים – גם ילדים טובים שותים!
