מי המתבגרים שפחות מועדים להתנהגויות סיכון?
המתבגרים שפחות מועדים להתנהגויות סיכון הם מתבגרים שיש בחייהם:
- מבוגר משמעותי (לאו דווקא ההורה), שמייצר עם המתבגר קשר של קירבה, אמון, פתיחות והעצמה.
- תחושת שייכות טובה לקבוצת השווים – המתבגר מרגיש מחובר לחברים ולמסגרות השונות, מקבל ונותן.
- קבוצת השתייכות חיובית ואיכותית, המעודדת את חבריה להישגים.
- דימוי עצמי חיובי ותחושת ערך גבוהה – המתבגר תופס את עצמו בצורה חיובית. הוא יודע מה הוא שווה, מאמין בעצמו וביכולותיו להתמודד בהצלחה עם אתגרים ומשימות, ולכן אין לו צורך להרשים אף אחד, או לנסות לזכות בהתייחסות מהסביבה דרך התנהגויות סיכוניות.
- חוויה של צמיחה, התפתחות וצבירת חוויות של הצלחה, כבוד והערכה מצד אחרים, בתחומים ובמסגרות שונות.
- אווירה משפחתית תומכת ומעודדת.
- תקשורת בינאישית טובה וגם תקשורת פתוחה ויעילה עם ההורים.
- יכולת שכלית גבוהה, לצד אינטליגנציה רגשית גבוהה.
- תושייה, יצירתיות ויכולת לפתור בעיות.
- התמודדות אסרטיבית במצבי לחץ.
- נוכחות ומעורבות הורית.
- הבעת עמדות הוריות ברורות ויציבות.
- הגדרת גבולות ברורים, גם כאשר אין אפשרות לפיקוח מלא וקשה לאכוף; תשאלו מה הטעם להציב גבול שלא נוכל לאכוף? הטעם הוא בשתילת "גבולות רעיוניים" במוחו של המתבגר, של מה נכון וראוי ומה לא. גבולות אלו יכנסו לשיח הפנימי של המתבגר עם עצמו, בבואו לגבש לעצמו את העמדות והגבולות הפנימיים שלו.
כך למשל, בנושא של האלכוהול, תוכלו להגדיר מס' כללים חשובים שיעזרו לצמצם את הסכנות:
- קיבעו "שעת קצה" לחזרה הביתה. התעוררו לפני השעה המיועדת וקבלו את פניהם בחזרתם.
- אין להחזיק אלכוהול בחדר הפרטי של המתבגר – על מנת למנוע שתייה לא מפוקחת במרחב הלא נכון, משקאות אלכוהוליים יוחזקו אך ורק בארון המשקאות המשפחתי, בידיעתם ובהסכמתם של ההורים.
- אין לשתות אלכוהול בחדר הפרטי (לא לבד ולא עם החברים) – שתייה היא לא דבר שעושים לבד, בשגרת היומיום, וחשוב שנעשה עבורם את האבחנה ולא נעודד אותם להרגלי שתייה בעייתיים ובעלי סיכון גבוה להתמכרות.
- אין לשתות ברחוב, בגנים, בספסלים ציבוריים, בטבע, במסגרת טיול או מתחם ציבורי, ואין לשתות במפגשי חברים שגרתיים, כמו הבילוי הרגיל של יום שישי בערב, או סתם מפגש באחד הבתים, שאינו מהווה "אירוע" – הסיבה היא ששתייה לא אמורה להיות מנהג קבע או פעולה שגרתית, יומיומית או שבועית, והיא צריכה להיות שמורה לאירועים מיוחדים ולא שגרתיים. מהו אירוע לא שגרתי? מסיבת גיוס, מסיבת יומולדת, ערב חג או בילוי במועדון – זה לא אומר שהם "חייבים" לשתות בכל אירוע ושאי אפשר לחגוג ולהנות גם בלי האלכוהול… ובכל מקרה, אם הם בחרו לשתות, אז לא יותר מפעם אחת בשבוע. גם כאשר יש ריבוי אירועים יוצאי דופן.
- אין להגיע למצב של שכרות ובשום מקרה לא שותים יותר משתי יחידות משקה לאירוע – הכמות המקסימלית המותרת היא שני שוטים או שתי פחיות בירה ואז עוצרים… גם אם אתה עוד לא מרגיש את ההשפעה לה קיווית, אתה לא ממשיך לדחוס עוד משקאות. לפעמים זה לוקח זמן.
- כששותים לא נוהגים. אפשר למנות נהג תורן שלא שותה. אפשר לתאם איסוף עם אחד ההורים. אפשר לקחת מונית.
- אין "שינה ספונטנית" אצל חברים אחרי בילוי – בחזרה הביתה מבילוי באירוע לא שגרתי "עוברים" דרך ההורים. למפגש הלילי הזה יש שלוש סיבות חשובות: האחת, לוודא שהמתבגר חזר הביתה בשלום ועמד בזמנים שקבענו – הקפדה על שעת החזרה מסייעת למתבגר לשמור על גבולות גם בנושא השתייה, בכך שהיא מונעת ממנו תחושה של חופש מוחלט נטול בקרה וגבולות. השנייה, לקבל את פניו של המתבגר שלנו ועל הדרך לקבל גם תמונת מצב מיידית על מצבו האלכוהולי של הבליין (יציבות התנועה, אופן הדיבור, הריח). השלישית, הידיעה של המתבגר שצפוי לו מפגש לילי עם ההורה בחזרתו הביתה, מהווה מנגנון מרסן בפני עצמו, כי הוא לא יכול להרשות לעצמו לחזור הביתה הפוך ומסטול.
קיצורי הדרך של המתבגרים בדרך אל האושר
אלכוהול ומתבגרים – גם ילדים טובים שותים!
כך תעזרו למתבגרים שלכם לעמוד מול לחצים חברתיים
כלים להתמודדות של מתבגרים עם מצבי דחק ומציאות לא רצויה
חוסן נפשי – התמודדות במצבי משבר
