תחנה ראשונה – לידת הילד הראשון | מיה צור
Depositphotos_162200412_s-2019

תחנה ראשונה – לידת הילד הראשון

להולדת הילד הראשון יש השפעה מכרעת על המשפחה כולה. החודשים הראשונים שאחרי הלידה אמורים להיות תקופה מאושרת ומשמחת, אלא שזה לא בדיוק כך.

מיתוסים בשלב הזה:

ילדים זה שמחה!

אז זהו, שלא רק. לפעמים זה גם ייאוש וחוסר אונים: הילד בוכה כבר שעות ואנחנו לא מצליחים להרגיע אותו, אנחנו לא מצליחים להבין מה הוא רוצה… אנחנו לא יודעים מה עושים איתו… אני לא מצליחה להניק וכד'.

רגשות אשם של הורים צעירים מתלמדים, שעוד לא יודעים איך לטפל בתינוק. עייפות מצטברת, מתח, אבדן סבלנות, שינוי יסודי בארגון המשפחה, שינויים בחלוקת התפקידים בין בני הזוג… בקושי הצלחנו לייצב את המבנה הזוגי שלנו וכבר הוא מתערער. איך ממלאים את הצרכים של הילד, מבלי שהקשר הזוגי ייפגם, ואף יועצם?

כל אישה מיד מתאהבת בתינוק שלה ויודעת איך להיות אימא!

לא נכון! הרבה פעמים לוקח לנו זמן להסתגל לשינוי, להתחבר לילד שלנו ולפתח רגשות אימהיים כלפיו. האישה מותשת וכואבת לאחר הלידה. ההורמונים משתוללים ואיתם מצב הרוח, הגוף משתנה בקצב מהיר – והחוויה הכללית היא חוויה של עייפות מאוד גדולה, חוסר שליטה וחוסר ידיעה… הנה הילד לו חיכינו תשעה חודשים הגיח לאוויר העולם, אז מה עושים עכשיו?

את צריכה להיות מאושרת!

אז למה אני כל הזמן בוכה / מרירה / מרגישה לבד? מחכה שמישהו כבר יגיע וייקח את הצרחן הזה ממני? מה לא בסדר איתי?

מצד אחד, ישנם השינויים הפיזיולוגיים שעוברת האישה ודימוי הגוף שמשתנה, החרדות שלה לגבי בריאות התינוק וסיפוק כל צרכיו. החששות – האם אני אמא מספיק טובה? רגשות האשם שלה על כך שהיא מזניחה את בעלה. בחלק מהמקרים, האישה מרגישה שהכל מוטל עליה והבעל ממשיך בחייו כמעט ללא שינוי, ולא מספיק לוקח אחריות ומעורבות בטיפול בתינוק. בניגוד אליה, הוא דווקא ישן טוב בלילה, קם בבוקר, הולך לעבודה עד לערב וממשיך לעסוק בתחביביו כרגיל.

מצד שני, גם הבעל עובר שינויים וצריך להסתגל למצב החדש. הבעל חש שעל כתפיו נוספו אחריות ונטל כלכלי, הרגישויות בבית, פחדים וחששות, קשיי ההסתגלות ל"אישה החדשה" שמחכה לו כל יום בבית, נתונה להשפעות ההורמונים ולמצבי הרוח המשתנים, ולעיתים אף קנאה ברך הנולד, שנמצא בראש סדר העדיפויות של האישה וזוכה בכל תשומת ליבה, כאשר הוא עצמו מרגיש שהוא נדחק החוצה ולא נותר לו מקום… – לא בדיוק חגיגה. כמו כן, תופעה פחות מוכרת, אבל כדאי לדעת שהיא קיימת – גם גברים יכולים לחוות דיכאון אחרי לידה! (במקרים אלו יש לפנות לטיפול מקצועי).

קושי נוסף שעשוי להתעורר הוא מידת המעורבות של משפחת המוצא – ברגע שנולד הילד הראשון והאיזון הופר, המערכת החוץ משפחתית מנסה לחדור לתוך המערכת הזוגית. כמה עזרה אנחנו רוצים, איזה סוג של עזרה וממי? כמה עזרה נסכים לקבל מהחותנת? כמה עצות? כמה נאפשר למשפחה המורחבת להתערב? כמה הסבים יראו את הנכד – האם הם יבואו אלינו או אנחנו נלך אליהם ובאיזו תדירות? אילו קואליציות ייווצרו? הגלישות מבחוץ מפרות את האופי של יחסי השותפות שהוצבו ע"י הזוג לפני כן. למשל אישה שבצאתה מביה"ח מחליטה לגור חודש ראשון אצל הוריה כדי לקבל עזרה… או שהאימא של האישה באה לגור עם בני הזוג ומשתלטת על הטיפול בתינוק, באופן שלא משאיר לבעל מקום לתפקד כאב. פעמים רבות נוצרת בעיה של גבולות. איך אנחנו אמורים להתמודד עם ההורות החדשה וגם עם כל הרעשים וההפרעות מבחוץ, כך שזו באמת תהיה עזרה ולא הפרעה?

הולדת התינוק תביא לשיפור בחיי הזוגיות ולחיזוק הקשר!

אלא שמה שקורה בדרך כלל במציאות, הוא שהאישה מתרחקת מבן זוגה ומתמסרת בצורה טוטאלית לטיפול בתינוק. התינוק גוזל את כל זמנה, תשומת לבה והאנרגיה שלה. הבעל מקנא בתשומת הלב שמקבל התינוק. מרגיש נבגד, צלע שלישית ונשאר בחוץ.

לסיכום, כל שינוי וכל מעבר נורמטיבי הוא פוטנציאל למשבר ויכול להוות מוקד לעימותים בין בני הזוג. מה שיכול לעזור למתן את הלחץ הם שיתוף, התייעצות, בקשת עזרה והכנה מוקדמת. נהלו תקשורת פתוחה בנושא. שתפו זה את זו בתחושותיכם וברגשותיכם: "אני מרגישה בודדה… אני עצבנית / מדוכאת וזה לא קשור אליך". עשו תיאום ציפיות, אמרו לבן/בת זוגכם למה אתם זקוקים ומה בדיוק אתם מצפים ממנו. התעניינו כיצד אתם יכולים לתרום ולהקל על בן/בת זוגכם וקבעו סדרי בית חדשים שיתאימו למצב החדש. הציבו גבולות ברורים, עד איפה ועד כמה אתם מוכנים ורוצים את התערבותה ומעורבותה של המשפחה המורחבת. והכי חשוב – אל תזניחו את הזוגיות – אם לא תשקו את הזוגיות שלכם, כמו צמח, היא תנבל! עשו מחוות רומנטיות קטנות לבן/בת הזוג (פתק קטן בתיק, אוכל מיוחד, ביצוע מטלה בבית מבלי שנתבקשתם לעשותה, מילות עידוד והערכה וכד'). גם יציאה של חצי שעה מהבית – פעם בשבוע, כדי להתאוורר קצת, לשתות משהו, לאכול עוגה ולדבר בשקט – תעשה את העבודה.

ושיהיה במזל!!

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא הדרכת הורים לגיל הרך

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

לקבלת מאמרים וטיפים ישירות למייל, אנא מלאו את הפרטים ושלחו

אל תפספסו מאמרים וטיפים שיגיעו אליכם ישירות למייל!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן