התאימו את משך החופשה לשלב ההתפתחותי של הילד ולצרכיו – קחו בחשבון שרק לקראת גיל שלוש לערך, מתגבשת אצל הילד ההבנה השכלית והרגשית, שהוריו יחזרו גם אם הוא אינו רואה אותם פרק זמן מסוים. לכן, עד גיל 3 ההמלצה היא לנסוע ליום או יומיים ולא יותר. מגיל 3 ומעלה, תוכלו להיעדר לתקופה ממושכת יותר.
השאירו את הילד עם דמות אהובה ומוכרת, רצוי בביתו – אדם שמכיר את סדר היום של הילד ואת הרגליו, ושאתם והילד יכולים לסמוך עליו. סביבת הבית המוכרת והשמירה על השגרה ישרו תחושה של יציבות וביטחון. אם אין ברירה והילד חייב לעבור באופן זמני לבית אחר, ציידו אותו בחפצים ובצעצועים מוכרים מהבית, כאלה שיעניקו לו תחושת ביטחון.
שוחחו עם הילד על הנסיעה באופן גלוי ואל תסתירו – הדגישו את עובדת חזרתכם הביתה לאחר פרק זמן מוגבל, תנו מקום, התייחסו והכילו את כל הקשיים שעולים (פחד, בכי, כעס). היעלמותכם ללא שום הכנה, רק תחמיר את המצב! עדכנו את הילד בפרטים, עם מי הוא נשאר, מה יהיה סדר היום וכו'. אפשר לציין בפניו את היתרונות בדבר, למשל הכיף שיהיה לו עם סבתא, או המתנות שבוודאי יקבל כשנחזור.
הפכו את הטיול למוחשי עבורו – אם דרך שרטוט וציור המסלול על דף, כך שהוא יוכל לעקוב אחר שלבי הטיול, בעת היעדרותנו. אם דרך סימון הימים בלוח השנה, או בטבלה, עליה יוכל להדביק מדבקות בכל יום שעובר, עד לחזרתכם. אפשר להמחיז את סצנות הפרידה, החזרה, ההמתנה והגעגועים בעזרת בובות, או משחק תפקידים.
שמרו על קשר, אבל לא יותר מדי – אנחנו לא רוצים להעביר מסר חרדתי.
ולבסוף, עם חזרתכם, היו מוכנים גם לתגובות בלתי צפויות של כעס, או התעלמות של הילד – ממש לא בטוח שהוא ירוץ לעברכם בשמחה והתרגשות כפי שדמיינתם. בכל מקרה, חשוב שתפגינו אהבה גדולה ותגלו סבלנות והבנה ולא תאשימו את הילד. אל דאגה, בסופו של דבר הילד יירגע והיחסים ישובו לקדמותם.
נסיעה טובה!
על חשיבותה של תרבות הפנאי בקרב ילדים ומתבגרים
רוצים ילד שאפתן ובטוח בעצמו? הפסיקו לשבח והתחילו לעודד!
