כשסבתא מעדיפה תאום אחד על פני השני | מיה צור
Depositphotos_12516890_s-2019

כשסבתא מעדיפה תאום אחד על פני השני

הנושא של תאום מועדף הוא טעון ורגיש. זוהי תופעה הקיימת בקרב משפחות רבות. זה יכול להתבטא ברגישות גבוהה יותר לבכי של אחד מהם, נטייה לוותר לו או לסלוח לו ביתר קלות, קושי רב יותר להציב לו דרישה חינוכית וכדומה. לא תמיד אנחנו יודעים ומודעים לביטויים התנהגותיים של עמדותינו הרגשיות השונות כלפי התאומים. כך מבלי לשים לב אנו יכולים לפנות תמיד קודם לאחד. להחזיק את האחד הרבה על הידיים, בזמן שמצופה מהשני ללכת בעצמו. במקרים כאלה, כדאי פשוט להסב את תשומת הלב ולהביא את הדפוס שנוצר למודעות. 

תחושה שיש העדפה של תאום אחד על פני השני מעוררת בהורים רגשות מורכבים, רגשות אשמה ולפעמים גם תחושה של חרדה ובהלה: האם התאום השני מרגיש בזה וכיצד ישפיע הדבר על התפתחותו ועל הקשר שלו עם אחיו התאום ועם המשפחה המורחבת? 

פעמים רבות, הורים נבהלים מהעובדה שרגשותיהם הפנימיים של הוריהם (סבא וסבתא) נתונים לילד אחד מתוך השניים, וכאן חשוב להבין, כי "העדפה" היא עמדה רגשית שונה כלפי כל אחד מהתאומים, המתבטאת בזמינות, רגישות והיענות שונה כלפי כל אחד מהשניים. אולם, בשונה ממה שחושבים, אין זה אומר שהם חשים אהבה רבה יותר כלפי אחד התאומים, או חלילה דוחים את השני. ויש בזה גם יתרונות, כי יש בכך ביטוי של השונות התאומית והשונות בתפיסת הסביבה את כל אחד מהשניים, דבר שהוא חשוב ובריא כשלעצמו. בנוסף, מדובר בדבר גמיש, המשתנה עם הזמן (בתקופות שונות ובגילאים שונים) ומבטא קשר דינמי ובריא בין סבים לנכדיהם. כשם שיש את 'נדנדת התאומים' – שינויים המתרחשים אצל כל אחד מהתאומים ובכלל זה חלוקת התפקידים ויחסי הכוחות ביניהם – כך גם העמדה הרגשית של הסביבה משתנה.

העדפות פנימיות הן דבר טבעי ואי אפשר למנוע אותן, אולם, חשוב להיות מודעים אליהן ולדבר עליהן בגילוי לב. כשמדברים באופן גלוי על נושא ההעדפות, הופכים את הנושא למשהו טבעי ולגיטימי. מתוך עמדה מודעת זו, ניתן לפתח ערנות על מנת לתת מענה המותאם לצרכים ההתפתחותיים המשתנים של כל אחד מהתאומים.

עוד דבר שעשוי להרגיע אתכם, הוא הידיעה כי כאשר סבים וסבתות מבטאים בקול את העדפותיהם בפניכם, זה לא בהכרח אומר שהם יבטאו זאת גם בהתנהגותם כלפי הילדים, וגם אם כן – פעמים רבות התאומים עצמם אינם מרגישים את הדברים כפי שההורים מרגישים, מתרשמים ומפרשים. 

פעמים רבות עוצמת התגובה הרגשית של ההורים להתייחסות לילדיהם נובעת מהתעוררות תחושה מילדות או משקפת עניין לא פתור עם הוריהם… ואז, מתוך בהלה גדולה מפני פוטנציאל הקנאה בין הילדים, יש ניסיון ליצור שוויון מכני, שמשמעותו היא לא לראות את הצרכים האמיתיים של אף אחד מבין השניים. בדרך זו אף אחד מהשניים לא יקבל את מה שהוא באמת זקוק לו.

חשוב להבין שלכל ילד יש הרבה דמויות במשפחה המורחבת, כמו גם במערכת החינוך, וכל דמות יכולה לתת לו מקום אחר ביחסים. שם פתוחות בפניו יותר אופציות והוא יכול לבחור היכן הוא מרגיש אהוב והיכן הוא מקבל מענה לצרכיו. לכן, כאמור, הדבר הנכון הוא לפתוח את הנושא, כדי ליצור מודעות ולשמור על הערנות המתבקשת, על מנת לפתח מערכת יחסים שתענה על צרכיו של כל אחד מהילדים.

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא תאומים

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

הרשמו לרשימת התפוצה שלי - לגיל הרך

אל תפספסו מאמרים וטיפים שיגיעו אליכם ישירות למייל!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן