הורים לתאומים – התפקיד המתיש והאינסופי לחנך את הסביבה (חלק ג') | מיה צור
Depositphotos_24961651_s-2019

הורים לתאומים – התפקיד המתיש והאינסופי לחנך את הסביבה (חלק ג')

במאמר הקודם למדנו איך וכמה קשה ליצור נפרדות פסיכולוגית אצל תאומים. עם זאת, המאמצים לא מסתיימים בבית, מאחר והאינטראקציה של הילדים עם הסביבה יוצרת קשיים נוספים.

אחד התפקידים הקשים של הורים לתאומים הוא לחנך את הסביבה שלא להתייחס לתאומים כאל ישות אחת. את המשפחה המורחבת, את מערכת החינוך וגם את האנשים שמעירים הערות ברחוב. צריך לדעת איך לעשות זאת, בלי לבקר, לשפוט, לכעוס ולהתנשא, אלא ממקום של בקשת עזרה. הם לא אומרים את מה שהם אומרים מכוונה רעה, אלא מחוסר ידע ובורות.

מחקרים מראים שתאומים נתפסים כחסרי אינדיבידואליות. כבר בתקופת ההיריון אנחנו מדברים עליהם כ"תאומים" ורואים אותם כקבוצה. כאשר החברה כל הזמן מנסה להבליט את הדמיון ולשמר את ה"ביחד", מאוד קשה להורים לנסות להבליט את השוני ולשמר את הנפרדות. 

תאומים והמשפחה המורחבת

קשה למשפחה להכיל 2 תינוקות בו-זמנית. צריך ללמוד לבקש עזרה וכל עזרה היא מבורכת. אם מנהלים נכון את הקשר עם המשפחה המורחבת, היא מהווה גורם מקל בתקופה זו. לעומת זאת, אם הדברים לא מדוברים בפתיחות, עלולים להיווצר מתח, כעס ועלבון. 

ההמלצה שלי – פשוט להגיד לסבא וסבתא "אנחנו לומדים, אנחנו רוצים שתעזרו לנו ללמוד ותלמדו יחד אתנו" ולהפנות את תשומת לבם לכל הדברים שדיברנו עליהם במאמר הקודם: להתייחס לכל ילד כאישיות נפרדת, לפנות לכל ילד בשמו ולהגיד כל דבר פעמיים, להימנע מהשוואות, להתנהג עפ"י עקרון הנדנדה (עכשיו ובינתיים, הכל יכול להשתנות) ועקרון התור, למצוא את הייחוד בכל ילד, להביא מתנות נפרדות וכדומה.

הדיאלוג עם הגן ומערכת החינוך

הדיאלוג עם מערכת החינוך מתחיל במטפלת הראשונה, ועובר דרך הגננת, אל מורי ביה"ס. לצערנו, המחנכים, ובכללם הגננות, פועלים בעיקר בצורה אינטואיטיבית, ונוטים לפרש את הנפרדות, במושגים של הפרדה קונקרטית. הכל נעשה כמובן מכוונה טובה, אולם צוותי החינוך מעולם לא הוכשרו לעבודה עם תאומים וחסרים את הידע / אינם מבינים את הדקויות. וכאן אתם נכנסים לתמונה. 

כהורים לתאומים, אחד התפקידים החשובים שיש לכם, הוא להדריך את הגננת איך ליצור נפרדות פסיכולוגית בין הילדים. כשאתם באים לדבר עם הגננת, מאוד חשוב קודם כל לרפד, לדבר על כל הדברים הטובים. לא צריך לשקר ולהמציא, אבל בהחלט לחפש ולמצוא את כל הדברים החיוביים שאתם יכולים להגיד על תפקודה, ואז להסביר לה את הצורך הגדול בנפרדות פסיכולוגית ולבקש את עזרתה. 

למשל, כשבאים בבוקר לגן, מברכים ושואלים לשלומו כל אחד בנפרד ולא מדברים אליהם כ"אתם". בקשו שתפנה לכל אחד בנפרד כאשר היא מורה לעשות משהו, ממש כפי שאתם עושים בבית. בקשו שתקרא להם בשם ולא תדבר אליהם כיחידה אחת "התאומים". 

בקשו שלא תשווה ביניהם, בדיוק כפי שהיא לא משווה בין ילד אחד לילד אחר בגן. אפשר להתייחס לסולם ההישגים וליכולת של כל אחד בנפרד, כל אחד ביחס לעצמו. לנסות להתחבר לייחודיות של כל אחד מהילדים. להיזהר מלתייג ולקבע תפקידים – האופן שבו הסביבה תופסת את השניים מתקבע גם אצלם, והם מתייחסים אל עצמם ואל התאום שלהם כפי שהסביבה מתייחסת אליהם. מה שישפיע על התנהגותם ויוביל לרפרטואר התנהגות מצומצם יחסית, של כל אחד מהם. זוכרים את עקרון הנדנדה מהמאמר הקודם? למדו גם את הגננת להשתמש במושגים 'עכשיו' ו'בינתיים'.

הסבירו לגננת שלא חייבים תמיד לתת לשניהם את אותו הדבר, ושדווקא הניסיון ליצור שוויון הוא זה שיוצר חוויה של השוואה והתחשבנות, ומונע מהאחד להרגיש שונה ונפרד מהאחר. בקשו מהגננת שתאפשר ותיתן לגיטימציה לגילויי קנאה ותחרות ביניהם. הסבירו לגננת שדווקא אצל תאומים, מריבות ותחרות (כמובן במידה) הם דבר חיובי, כי הם מקדמים את הנפרדות הפסיכולוגית ומאפשרים לכל אחד מהם לבנות את זהותו העצמית.

לא פעם יש לגננת מחשבה לא מודעת שהתאומים יטפלו אחד בשני, מה שאכן קורה לפעמים. הסבירו לגננת מדוע כה חשוב, שלא תשאיר לתאומים את התפקיד להרגיע ולטפל זה בזה: תאומים שדואגים זה לזה, זה נראה נורא מתוק ומרגש, אבל זוהי מלכודת דבש. צריך להבין שכשהילד כל הזמן נמצא בדריכות לשמוע ולשמור מה קורה עם התאום שלו, זה פוגע בהתפתחות שלו. תפקידה של הגננת הוא לשמור ולהרגיע, אם קורה משהו למי מהאחים, וגם להסביר לתאום הדואג שהיא אחראית להרגיעו (ולא הוא) ואם היא לא מצליחה בדרך אחת, היא תנסה בדרך אחרת עד שתצליח, כי הוא – תפקידו לשחק ולהתפתח. 

בניגוד לאחים יחידאים – שם אנחנו עושים הרבה פעולות הפוכות, כדי לגבש וללכד אותם, אצל תאומים הביחד שלהם קיים מבלי שנעשה דבר, והוא חזק מאוד. לכן חשוב שנתערב ונגרה אותם לכך שלכל אחד יהיו חברים משלו ופעילויות משלו. זה בסדר אם מישהו רוצה להזמין אליו רק את אחד מהם. אז השני יישאר עם אמא או ילך/יזמין חבר אחר. כדאי להבהיר את זה גם לסביבה, שהרבה פעמים מזמינה אותם ביחד מתוך ניסיון לשמור על הביחד שלהם…

מבחינה חברתית עלינו להתייחס אליהם כאל יחידאים, אם יש ילד אחד יותר מקובל והשני לא מקובל, נטפל בזה כפי שהיינו מטפלים באחים בגילאים שונים, לא להדביק את התאום הפחות מקובל כזנב לאחיו, אלא לעזור לזה שקשה לו, לפתח כישורים חברתיים ולרכוש חברים משלו.

גננת שמנהלת דיאלוג פורה עם ההורים, יכולה להיות מאוד משמעותית בתהליך הנפרדות ולמשוך את הילדים לעשות פעילויות בנפרד, עם ילדים אחרים. יחד עם זאת, חשוב לזכור, בתוך ההפרדה והנפרדות חייבים להיות גם רגעי תדלוק. כך, אחרי כל פעילות כזאת נאפשר להם זמן איכות ביחד, כדי לא ליצור רעב תאומי.

ביום ההולדת, עושים לכל אחד מהם טקס נפרד – כמו שחוגגים לשני ילדים שאינם אחים. כל אחד מקבל את זמן המלוכה שלו, זר משלו, עוגה משלו, נרות ומתנה משלו. לכל ילד שרים בתורו. לכל ילד מכינים פלקט אישי, שבו יהיו גם תמונות אישיות וגם תמונות משותפות. כדאי לשתף את הילדים גם בהכנות ליומולדת וללכת עם כל אחד מהם בנפרד, שיבחר את הקישוטים שהוא אוהב. ואגב, ביומולדת של תאומים לא שרים את "מה נעים ומה נחמד שכל בן וכל בת לא נולדו ביום אחד…"

כשאחד מהם חולה, אנחנו מסבירים להם שהתאום החולה נשאר בבית והתאום הבריא הולך לגן. אם הגננת מתקשרת לומר שהאחד מרגיש לא טוב, אנחנו לא לוקחים את שניהם (כדי לחסוך לבוא עוד פעם…) אלא לוקחים רק את הילד החולה ומסבירים לזה שנשאר בגן, שאחיו הולך הביתה כי הוא מרגיש לא טוב, והוא נשאר בגן כי הוא בריא. אנחנו בשום אופן לא מוציאים/מעלימים את האח בסתר! חשוב לתווך ולהסביר.

תיקי גן נפרדים – כבר אמרנו? אם הגננת שמה לכל אחד פתק בתיק – גם הם מקבלים, כל אחד את הפתק שלו. 

תאומים זהים נמצאים בסכנת חוסר נפרדות גדולה יותר. דמיינו לעצמכם שכל פעם שאתם יוצאים מהבית אף אחד לא יודע מי אתם. מה זה היה עושה לדימוי העצמי שלכם, מה זה היה עושה לזהות העצמית? לכן על ההורים לדאוג באופן מלאכותי ליצירת פרמטרים בולטים לנפרדות וזהות, כאלה שיקלו גם על הסביבה לזהות מי הוא מי ולהבדיל ביניהם. למשל, שמות על הבגדים, צמיד סיליקון על היד, או שרשרת עם האות הראשונה של השם.

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא תאומים

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

הרשמו לרשימת התפוצה שלי - לגיל הרך

אל תפספסו מאמרים וטיפים שיגיעו אליכם ישירות למייל!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן