כלים להתמודדות של מתבגרים עם מצבי דחק (לחץ) וקושי
להתחזק או להתרסק – זו השאלה. נוכחותם של מציאות לא רצויה, קשיים ואתגרים בחיינו, היא מצב נתון שאין לנו יותר מדי בחירה לגביו. ה"באסה" לא פוסחת על אף אחד – אם נרצה או לא, מתי שהוא זה יקרה גם לנו. זה חלק מהחיים. השאלה היא איך נתמודד ברגע האמת. האם נילחם או שנרים ידיים מראש? האם נתחזק או שנקרוס ונתמוטט? האם נאמין ביכולתנו לצלוח את המשבר ונישאר אופטימיים או שניתן לו לייאש אותנו?
לא חסרים מצבי לחץ בחיי המתבגרים:
לחץ מצד ההורים להישגים. הציפיות והדרישות הלימודיות – מבחנים ועבודות, התמודדות עם מסגרת נוקשה של כללים וסמכות, עמידה בקריטריונים לקבלה למגמה מסוימת או לביה"ס מסוים.
קבוצת השווים – חיפוש המקום וביסוס המעמד החברתי שלי, הרצון להתקבל ולהשתייך לקבוצה מסוימת, מריבות בין חברים, אכזבות, תחרות, בגידה באמון.
קשרים רומנטיים – הקושי למצוא זוגיות, הפחד מדחייה ומהשפלה, הקושי לפעול וליזום כשמישהו או מישהי מוצאים חן בעיניי. מריבות אוהבים; קנאה, מאבקי שליטה, פרידות ושברון לב. הרבה התעסקות בערך עצמי, דימוי גוף ודימוי עצמי. הלחץ סביב התנסויות מיניות ראשונות. חרדת ביצוע.
יחסי הורה–מתבגר – המאבק של המתבגרים על עצמאותם, על הנפרדות שלהם, הפרטיות ועל השגת יותר חופש. ניסיונות ההתערבות של ההורים והרצון שלהם להישאר בשליטה ולפקח על המתבגר. הציפיות והדרישות של ההורים מהמתבגרים. משפחות שמתפרקות – בעקבות גירושים של ההורים, מצב כלכלי קשה וכד'. משברים אחרים בתוך המשפחה.
תהליכים פנימיים של המתבגר עם עצמו – מחשבות שליליות, חוסר שביעות רצון מהגוף והמראה שלו; מה זה החצ'קון הזה באמצע הפרצוף?! ולמה השיער אף פעם לא מסתדר? אני שמנה מדי / רזה מדי, שום דבר לא עולה עליי / לא יושב עליי יפה, אני נראה/נשמע מוזר, מה זה כל השערות האלו שצומחות בכל מיני מקומות לא צפויים? ואיך אני יכול לחייך כשהשיניים שלי נראות ככה… ביטחון עצמי נמוך; לא בטוח שיש לי מה להציע או כמה אני פופולרי. פחדים וחששות סביב קבלת הווסת הראשונה אצל הבנות. תחושת חריגות, בדידות, מוזרות. הפחד להיות מובך או מושפל בפומבי.
אז הנה מספר כלים, שיעזרו למתבגרים שלכם להתמודד בהצלחה עם התקופה המאתגרת הזו, שנקראת "גיל ההתבגרות":
- גמישות מחשבתית – הצעד הראשון בהתמודדות עם מציאות לא רצויה הוא לקחת אחריות על הפרשנות שלי, על התגובה שלי למה שקורה ולגלות גמישות מחשבתית; להעריך מהן האפשרויות העומדות בפניי? עד כמה זה תלוי בי? האם זה משהו שביכולתי לשנות? ואם לא ניתן לשנות את הדבר עצמו, אז אולי אני יכול לשנות את היחס או את הפרשנות שלי לנושא? האם יש לי איזו שהיא בחירה? מה הרווח ומה הסיכון, או ההפסד, בכל אחת מהאפשרויות שאבחר?
- ללמוד לקחת את הדברים בפרופורציה – נכון שכרגע זה מרגיש כמו סוף העולם, אבל תמיד יכול להיות יותר גרוע… דמיינו שני מצבים גרועים יותר ממה שקרה לכם… זה יעזור לכם להכניס את הדברים לפרופורציה.
- לזכור שבסוף זה יעבור – הכל זמני ובר חלוף. שום מצב לא נשאר לנצח. תסמכו על הזמן שירפא הכל ותנו לזמן לעשות את שלו. בעוד כמה ימים הכל כבר יראה אחרת.
- להשקיע בקשרים החברתיים, לדעת להגיש עזרה, וגם לא להתבייש להיתמך ולבקש עזרה בעצמכם – צריך לדעת לבחור את החברים שלנו. לדעת למי אפשר לספר את מה שעובר עליי ולסמוך שהם ידעו לשמור את הדברים שאנחנו חולקים איתם אצלם ולא יבגדו באמון… תכונות מוערכות בגיל הזה הן נאמנות, דיסקרטיות, חברים שיודעים להרים ולעודד, חוסר שיפוטיות, הקשבה, הכלה, אמפתיה והשקפת עולם חיובית. אלו האנשים שאתם רוצים סביבכם ברגעים הקשים. וזה גם מה שאתם רוצים להציע להם, ברגעים הקשים שלהם. בזמנים כאלה, כשאתם זקוקים לנחמה ולתמיכה רגשית, טוב תעשו אם תתרחקו מהחברים שבדרך כלל מרוכזים רק בעצמם, או מהחבר שיש לו נטייה להיסחף אתכם למערבולת הרגשית שלכם… סביר להניח שההזדהות שלו איתכם, רק תחמם אותכם יותר ותמשוך אתכם לפסימיות ולייאוש, במקום להרגיע ולהרים אתכם מהמקום הנמוך שאתם כבר נמצאים בו.
- להחליף מחשבות שליליות במחשבות חיוביות – במקום להיות ביקורתיים כלפי עצמכם ולהגיד לעצמכם דברים מחלישים ומייאשים, שמפריעים לכם להתקדם עם החיים שלכם ולהשיג את המטרות שהצבתם לעצמכם, כמו "אין לי סיכוי, בדוק אני נכשל… הלך עליי, אני כישלון, מחר כולם יצחקו עליי בביה"ס, היא לא תרצה אותי…" – קחו שליטה ותתחילו לענות לטייס האוטומטי שלכם! תתחילו להגיד לעצמכם משפטים מחזקים כמו "תמיד יש סיכוי, אני אעשה את המקסימום, אני מסוגל/ת לעשות את זה, קטן עליי, אם לא אנסה אף פעם לא אדע, שיצחקו – אני לא שמ/ה עליהם, אני מאמינ/ה בעצמי ויודע/ת מה אני שווה"… כי נכון שאין לנו שליטה על מה שאחרים עושים או אומרים, אבל בהחלט יש לנו שליטה על מה שאנחנו אומרים לעצמנו – ומה שאנחנו אומרים לעצמנו, משפיע על מה שאנחנו מרגישים ועל איך שאנחנו בוחרים לפעול ולהגיב.
אז לא משנה מה זה – תמיד תגידו לעצמכם ששום מצב הוא לא מעל ליכולתכם, ושאתם סומכים על עצמכם שאתם מספיק חזקים כדי לצלוח אותו. ותזכרו שכל התמודדות היא שיעור שהייתם צריכים ללמוד, וכל התמודדות רק מחשלת אתכם יותר ומכינה אתכם לחיים.
כך תעזרו למתבגרים שלכם לעמוד מול לחצים חברתיים
