אתם חולמים על זה, בערך מהרגע שגיליתם על חומרת האלרגיה. מוציאים את מיטב כספכם על מנת להגשים את החלום ולהשתחרר מהחרדה האיומה שליוותה אתכם מרגע הגילוי ועד שנכנסתם לתהליך. אתם עוברים שבעת מדורי גיהינום כדי להצליח לעמוד באתגר, מתרגשים, אוזרים אומץ, מכינים את עצמכם נפשית לכל תרחיש אפשרי, משכנעים את הילד/ה שכדאי להם לשתף פעולה, ומשכנעים את עצמכם שגם אם תהיה תגובה קשה – יהיה שם מי שיטפל מיד ושאם זה ייקח ממכם את האלרגיה אז זה שווה לכם את הכל! ובכל זאת אתם לא מצליחים לישון בלילה שלפני…
קפצנו כמה חודשים טובים קדימה. הצלחתם להגיע לשלב ממש מתקדם, אולי אפילו אחרון בתהליך, ועוד רגע אתם שם – בשלב של הצריכה החופשית של האלרגן! עכשיו רק נשאר להצליח לשמר את ההישג ולהתמיד בצריכת המנה המשמרת היומית… אבל אז יום אחד החלום נפגש עם המציאות, ואתם מגלים שלילד/ה היפים, המתוקים, החכמים שלכם, יש תוכניות אחרות… והם לא מעוניינים להמשיך. למעשה, הם מסרבים לקחת את המנה היומית שנכפתה עליהם ומפסיקים לשתף פעולה. ולא עוזרים כל ההסברים וכל התחנונים שבעולם. זה רק גורם להם להתבצר יותר בעמדתם.
מרגע זה, כל יום הופך למלחמה, וכל היחסים שלכם איתם סובבים סביב זה… המנה המשמרת הופכת להיות הדבר הכי חשוב ואתם נאבקים עליה – ובמלחמה הזאת כל האמצעים כשרים, העיקר שלא נחזור אחורה.
אתם מתחילים בטוב, מסבירים שוב, מדברים על ליבם, ולרגעים זה נראה כאילו הם באמת הבינו! אבל אז אתם מגישים להם את המנה שהם צריכים לשתות או לאכול ושוב הם מסרבים. אתם יוצאים מדעתכם מרוב תסכול! אתם לא מבינים איך יכול להיות שהילד לא מבין שזה הדבר הכי טוב בשבילו, איך זה שהוא לא רוצה את זה לפחות כמוכם? הרי זה הולך לשנות את כל חייו!
עוברים לשלב ב'. שוחד ופרסים – וכשגם זה לא עובד, עוברים לאיומים ולשלילת זכויות… אבל הילד/ה שלכם כל כך נחושים שהם לא זזים מילימטר, הם עומדים חזקים בהתנגדות שלהם.
אתם מפעילים את כל התותחים הכי כבדים, נלחמים על המטרה המקודשת ובדרך שוכחים את מה שבאמת חשוב – תחושת הביטחון והרווחה הנפשית שלהם והיחסים שלכם איתם!
אתם כל כך רוצים את זה בשבילם, שבלי לשים לב, שפכתם את התינוק עם המים… הקרבתם את הילד/ה ואת היחסים שלכם על מזבח קדושת הטיפול בהשריית עמידות. כן, היו לכם רק כוונות טובות, והכל נעשה מתוך אכפתיות גדולה, דאגה עמוקה לילד ומתוך הרצון העז לשמור עליו ולתת לו איכות חיים, השאלה באיזה מחיר ואיך מתקדמים מכאן?
קודם כל לשחרר
להוריד את הלחץ, גם מהילד/ה וגם מהנושא בכלל! אי אפשר לעבור את התהליך הזה ממקום של שליטה ומאבקי כוח. אם תכריחו – תפסידו. כי הילדים תמיד יהיו יותר חזקים, יותר עקביים ויותר נחושים ממכם. כוח היא לא הדרך לנצח את הדבר הזה. אתם חייבים להוריד את הלחץ ולהחליף דיסקט לניסיון כן ואמיתי, לרתום אותם לתהליך ממקום נקי של הקשבה. לנרמל להם את מה שהם מרגישים. להגיד להם שזה מאוד טבעי ומובן שהם ירגישו ככה ושאתם איתם! להכיר ולקבל את זה שיש משקל גם לדעה ולרצון שלהם לגבי המשך חייהם ויש להם את זכות הבחירה.
ללמוד להקשיב ולראות את הדברים מהעיניים של הילד/ה
להבין לעומק מה הם עוברים, במה זה כרוך מבחינתם, איך זה גורם להם להרגיש. להקשיב באמת ועם הרבה אמפתיה והרבה חמלה והכלה; מה זה עושה להם בגוף – הדחייה מהטעם, העקצוצים בלשון, הבחילה או כאב הבטן. מה זה עושה להם ברגש – הפחד, החרדה והרתיעה ממשהו שעד היום נמנעו והתרחקו ממנו כי היווה עבורם סכנת חיים. אילו מחשבות זה מעורר בהם – תשאלו מה קשה להם ומה מפריע להם ותנו לזה מספיק מקום. אתם עשויים לגלות שיש לזה עוד היבטים שלא חשבתם עליהם, כמו התחושה שבגלל המנה היומית (שצריכה להילקח במנוחה מוחלטת) הם צריכים לוותר ולהפסיד דברים אחרים, שבסולם העדיפויות של נער/ה מתבגרים, מדורגים גבוה יותר מ"לנצח את האלרגיה", כמו למשל התחום החברתי. תנו להם את התחושה שכל רגש הוא לגיטימי ומותר להם לקטר, להתבאס ולהרגיש מתוסכלים, ומותר להם גם לבטא את כל הרגשות האלו בקול רם ולהרגיש מובנים, בלי שישפטו אותם, יקטינו או יבטלו את מה שהם מרגישים.
דמיון מודרך
דמיינו איך אתם הייתם מגיבים אם מישהו היה מכריח אתכם לשתות או לאכול בכל יום, כמות הולכת וגדלה של משהו שממש לא טעים לכם, ברמה שזה עושה לכם בחילה ובא לכם להקיא… משהו שעושה לכם לא טוב בבטן, או גרד ותחושה לא נעימה בלשון (אגב, טיפ קטן – קרטיב קרח על הלשון, מיד אחרי לקיחת המנה, יכול מאוד להקל על התחושה). משהו שמגעיל אתכם, מלחיץ אתכם… כמה זמן הייתם מצליחים לשרוד ולהתמיד בדבר הזה? ואם היו אומרים לכם שעכשיו ככה זה הולך להיות כל החיים – כמה רצון צריך בשביל להצליח לסבול דבר כזה לאורך זמן ועוד על בסיס יומי, בלי שיש לו סוף מוגדר?
שיתוף והתייעצות
שתפו אותם בדאגה שלכם, ספרו להם מה הייתם רוצים בשבילם ולמה זה כל כך חשוב בעיניכם. מה הם יכולים להרוויח אם ישתפו פעולה ויתמידו בתהליך, איך החיים שלהם הולכים להראות אחרי, במידה והטיפול יצליח. החזירו להם תחושת שליטה ותנו להם להחליט. אתם רוצים שזאת תהיה הבחירה שלהם. זה לא מספיק שאתם רוצים את זה בשבילם – כדי שהם יצליחו להתמיד לאורך זמן, הם צריכים למצוא את המוטיבציה הפנימית. הם אלה שצריכים לרצות את זה לעצמם, ולא ממקום של ריצוי! אם אפשרי, הציעו להם לדבר ולהתייעץ עם ילדים אחרים בני גילם שכבר עברו את התהליך, או להיעזר במטפל רגשי שיתמוך בהם ובכם לאורך התהליך.
הסכמים
סכמו יחד, איך הם בוחרים לעשות את זה? מה ההעדפות שלהם ומה יכול להקל עליהם ולעזור להם להצליח? הציעו להתייעץ עם הרופא שמלווה אתכם בתהליך, איך אפשר לגוון את המנות, אילו תחליפים אפשריים? אולי אפשר לשלב את זה בתוך מזונות אחרים שיטשטשו את הטעם. אם זה קשה מדי כרגע, אולי לא חייבים להגיע למינון הגבוה ביותר ואפשר להישאר ולהתמיד על מינון נמוך יותר (אפילו באופן זמני עד שהם ירגישו שהם בשלים ורוצים להתקדם לשלב הבא). סכמו על שעה קבועה ביום שבה הם ייקחו את המנה. אפשר אפילו לסכם על פעילות כיפית ומהנה שתהיה סביב לקיחת המנה, ותעזור להם להסיח את דעתם מהעניין (משחק מחשב, צפייה בתוכנית טלוויזיה אהובה, משחק קופסא עם אמא או אבא וכד').
מה קורה אם אחרי כל זה, הילד/ה בכל זאת מסרבים לשתף פעולה?
- מבינים ומקבלים את זה שאין ולעולם לא תהיה לנו שליטה על אף אחד אחר מלבד עצמנו, ואין מה לעשות, אי אפשר להכריח אף אחד לאכול משהו שהוא מתנגד לאכול.
- מכבדים את הרצון והבחירה שלהם.
- משלימים עם העובדה שכנראה נצטרך לחיות עם מה שיש כרגע ולעשות כמיטב יכולתנו כדי לחיות עם זה בשלום וביטחון.
- מי יודע? אולי יום אחד הם ישנו את דעתם ויבקשו לנסות שוב. וכשזאת תהיה הבחירה והיוזמה שלהם, שבאה מתוך מוטיבציה פנימית ורצון חזק, אז הם יבואו הרבה יותר בשלים ומפוקחים ויהיו מוכנים לעשות את מה שיידרש וללכת עם זה עד הסוף.
לסיכום, מלבד המטרה, לא פחות חשובה היא הדרך. אנחנו לא רוצים לגרום להם לטראומה או לנזק פסיכולוגי. אל תקריבו את הילד/ה ואת היחסים למען המטרה. איכות חיים היא לא רק אם הילד יוכל או לא יוכל לאכול את האלרגן בלי לעשות תגובות. בריאותו הנפשית והיחסים שלכם ביום יום – חשובים הרבה יותר.
________________________________________________________________________________________________________
הירשמו עכשיו להדרכה חינמית, פרקטית, חוויתית ומצילת חיים! ההדרכה תתקיים בשידור חי דרך הזום.
________________________________________________________________________________________________________
טיפול באלרגיה למזון – סוגי הטיפולים הקיימים
הצד השני של הטיפולים בהשריית עמידות למזון
