אביב הגיע, פסח בא, ואיתו מפלס החרדה של ההורים עולה… איך נשרוד את הארוחה הזאת, עם כל האורחים והדודים? איך הילדים שלנו ישבו כל כך הרבה זמן ליד השולחן? איך הם יתנהגו ליד השולחן, ומה נעשה אם הם ישתוללו ויעשו לנו בושות?
הורים רבים מרגישים שליל הסדר שם את ההורות שלהם למבחן. זו הסיבה שקיבצתי עבורכם כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את הערב הזה בשלום, ומי יודע, אולי אפילו ליהנות…
תיאום ציפיות ותיווך המציאות – מה סדר הסדר?
קודם כל, אתם רוצים להכין את הילדים, שידעו מה בא אחרי מה ולמה לצפות. קחו את ההגדה, שבו איתם לפני ערב החג והראו להם מה סדר הדברים. איפה אנחנו עושים את הסדר השנה? מי מגיע? כמה אנשים יהיו שם? מתי שרים "מה נשתנה", מתי מוזגים כוס לאליהו הנביא, מתי אוכלים, מה אוכלים – הערב לא יהיו המנות הקבועות שאתם רגילים לאכול, מתי מחביאים את האפיקומן וכמה זמן צריך לחכות ל"אחד מי יודע". והכי חשוב – מה ההתנהגות המצופה מהם. בתום השיחה, בדקו מה הם הבינו מהשיחה הזאת והחמיאו להם על ההקשבה וההבנה. ציינו בפני הילדים, ששיתוף פעולה מצדם יעניק להם את הזכות להיות שותפים למשחק האפיקומן, שיחל בתום הארוחה.
אם אתם מתארחים אצל אחרים, הגיעו קצת יותר מוקדם, הראו להם היכן וליד מי הם יושבים, איפה השירותים, באיזה חדר הם יכולים לשחק בשקט ומתי. בחרו מקום ישיבה שממנו הילד יוכל לקום ללא הפרעה.
תרומה ומועילות
תנו להם כמה שיותר תפקידים ותחומי אחריות, כמובן כל אחד בהתאם לגילו ויכולתו. למשל, לעזור לסדר את השולחן, לשים את המפיות, לחלק את ההגדות לאורחים, לאסוף את הצלחות הריקות של המנה הראשונה, להביא עוד שתייה מהמקרר וכו'.
אם אתם המארחים השנה, תוכלו לשתף ולהתייעץ עם הילדים כבר משלב ההכנות: מה דעתך, המפה הזאת, או המפה הלבנה עם הרקמה הזהובה? איזה מפיות מתאימות יותר? באילו כלי הגשה כדאי להשתמש? איך כדאי להושיב את האורחים, שסבתא תשב ליד דודה רוחמה, או ליד דוד יעקב?
התאימו את רמת הציפיות לילדים
אי אפשר לצפות מהקטנטנים, ובמיוחד לא מאלה עם ה"קוצים בתחת" (הפרעות קשב וריכוז) לשבת בשקט שעתיים ליד השולחן. חלקו את הישיבה לפרקי זמן קצרים, עם סימנים ברורים מתי מותר לקום. למשל, אם הם לא אוכלים דגים ומרק, אז בזמן שיגישו את הדגים והמרק, הם יכולים לקום וללכת לשחק בחדר, עד שנקרא להם לחזור.
כאשר הילדים מסיימים לאכול, אל תחייבו אותם לשבת בשולחן עד שכולם מסיימים. בגילאים הצעירים זאת ציפייה מוגזמת, המהווה מתכון בטוח להתפרצות כלשהי מצדם.
ליל הסדר זה לא הזמן לחנך את הילדים לנימוסי שולחן. להפך – זה הזמן להגמיש קצת את הכללים, וליהנות מאווירת החג.
משחק האפיקומן המשודרג
במקום להחביא אפיקומן אחד, חלקו את האפיקומן למספר הילדים המשתתפים (כלומר אם יש 7 ילדים, האפיקומן יתחלק ל-7 חלקים). החביאו את החלקים במקומות שונים בבית והכינו פרסים קטנים לכל ילד שמוצא אפיקומן. מי שמצא אפיקומן אחד, נותן לשאר הילדים להמשיך לחפש, כך שלכל ילד תהיה הזדמנות למצוא חלק אחד מהאפיקומן. בתום המשחק החמיאו לילדים על שיתוף הפעולה.
הרבה עידוד
אל תשכחו לשבח ולהחמיא לילדים על שיתוף הפעולה ועל התנהגויות נאותות מצדם: אני ממש גאה בך איך שאתה עוזר / יושב יפה / מחכה בסבלנות / מדבר בנימוס / אני יודעת שזה לא קל לשבת כל כך הרבה זמן ליד השולחן, ואני חושבת שאתה עושה את זה ממש נהדר. העבירו להם את המסר שאתם רואים אותם ושמים לב אליהם, ושאתם מעריכים את המאמץ ולא מקבלים את זה כמובן מאליו.
תכננו מראש תגובותיכם
תכננו מראש כיצד תגיבו אם הילד מתפרץ או מתנהג לא יפה ליד השולחן. אל תביישו אותו ותעירו לו לפני כולם, קחו אותו רגע לצד, במקום שאין קהל. רדו לגובה העיניים, הביעו אמפתיה ותנו לגיטימציה לקושי שלו, והציבו את הגבול. דברו בקצרה – מה הילד נדרש לעשות, ומה אתם תעשו באם ההתנהגות המפריעה לא תפסק. למשל, נישאר כמה דקות בחדר, או נצא לסיבוב קצר בחוץ עד שתירגע. דברו בקול תקיף, אך אל תרימו את הקול, ובבקשה – בלי הסברים ונאומים ארוכים.
ולסיום – השעה מתאחרת…
סדר פסח מטבעו נמשך עד שעה מאוחרת, שאיננה שעה שבה הילדים רגילים להיות ערים. גם אם הילדים נראים כלפי חוץ ערניים ושמחים, הגוף עייף, והרבה פעמים הדבר מקבל ביטוי בעצבנות לא מוסברת, שגם הילד עצמו לא מסוגל לקשר לעייפות. היו קשובים לתגובות של הילד, חוסר מנוחה, שפשופי עיניים וכד', ובמידת הצורך שקלו האם יש מקום לסיים את הערב, או אולי לאפשר לילדים לנוח באחד החדרים.
ולנועזים והיצירתיים שביניכם – קחו עוד טיפ קטן לליל סדר בלתי נשכח!
עצבו לעצמכם ליל סדר אלטרנטיבי שבו אתם כותבים את ההגדה מחדש בשיתוף הילדים, בשפה פשוטה, סיפורית ומובנת, הגדירו תפקידים מראש, איזה ילד קורא מה… (בברכות עצמן כמובן לא נוגעים, פשוט משבצים אותן במקום שלהן בתוך הסיפור).
התחפשו (או חפשו רק את הילדים) לבני ישראל בצאתם ממצרים, זה ממש פשוט וכמעט בלי שום עלות – מקל מטאטא ביד, סנדלים תנ"כיות, גלימה לבנה שתוכלו לייצר מסדין/מפה ישנים או לקנות בכמה שקלים מפות חד פעמיות (מגיע 2 בחבילה), חיתול טטרה לבן לראש, חבל קשירה, אם בא לכם להוסיף גם זקנים לבנים, אנחנו השתמשנו בגלילי נייר טואלט שעליהם הדבקנו פיסות צמר גפן לבן – והנה לכם בני ישראל! ואם בא לכם לקחת את זה עוד צעד אחד קדימה, אפשר להפוך את שולחן הסדר לים סוף, עם מפה כחולה ולתת לילדים לקשט בקונכיות וצדפים. למי שיבחר בדרך הזו מובטחים זמן איכות, חדוות יצירה, תעסוקה נהדרת לילדים לשעות שלפני הסדר – וחוויה מהנה ובלתי נשכחת לכולם!
חג אביב שמח!
