לכבוד שבוע הספר, קיבצתי עבורכם מספר ספרים, שאני באופן אישי מאוד אהבתי ונהניתי להקריא לילדיי:
בר המאושר / תמר אדר – מה קורה כאשר אין מנהיגות הורית, אין חוקים ואין גבולות? כשהמטרה ההורית המוצהרת היא לגדל ילד מאושר, וחיי הבית כולו סובבים סביב הילד ומתנהלים על פי רצונותיו…
הלן ואני / שירלי יובל-יאיר וד"ר טל בן שחר – על הלן קלר, האופטימיות שלה והכוח האדיר שלה שידעה להתרכז במה שיש לה, ולא במה שאיבדה. לפעמים גם לנו לא מזיק להיזכר…
תומס ואני / שירלי יובל-יאיר וד"ר טל בן שחר – על תומס אדיסון שהיה מומחה לשגיאות, אלוף בפספוסים, גאון בטעויות, ובזכות כך שלא פחד להיכשל, היה לגדול הממציאים בדורו.
עלבון לא בא בחשבון / תיקי וידס – לכל אלה שנעלבים מכל דבר… – מסדרת ספרי טנתא בנושא רגשות.
לשים את הכעס בקופסא – ספר נוסף מסדרת ספרי טנתא, כמו כן יש ספר העוסק בקנאה וספר העוסק בהתמודדות עם פחד.
טיפה של תשומת לב / מאיה בר-מוחא– מדבר על תשומת לב יתרה והעסקת יתר… מקסים!
סיפורו של משולש ורוד / אסתי שקדי– ספר על כבוד לאחר ולשונה, התמודדות עם דחייה חברתית ודעות קדומות.
נונה קוראת מחשבות / אורית גידלי – אנשים לא תמיד אומרים את מה שהם חושבים, או חושבים מה שהם אומרים שהם חושבים, או אומרים מה שחושבים שהם אומרים… (רעיון הסובייקטיביות).
ילד של אמא / צרויה שלו – ספר שעליו הדעות חלוקות ולא כולם אוהבים: בכל בוקר אמא אומרת לגור שהוא הילד הכי אהוב, הכי יפה, הכי חכם, הכי גבוה, הכי חזק… אבל כשהוא מגיע לגן הוא מגלה שיש ילדים יותר גבוהים ממנו, יותר חזקים, יפים וחכמים… ואז הוא מבולבל. ספר על הניסיון ליישב בין תחושת הייחוד והביטחון בבית, לבין המתח שמעוררת התחרות בחברת הילדים, ועל כוחה של אהבה. (ולי זה גם מאוד התחבר לחשיבה אנכית – שבה רק אחד יכול להיות הכי טוב ולכן כל הזמן יש תחרות, לעומת החשיבה האופקית שבה אני יכול להיות הכי טוב שאני יכול ביחס לעצמי ויש מקום לכולם).
דרקון, אין דבר כזה / ג'ק קנט – מה קורה כשאנחנו מתעלמים מדברים… ספר מצחיק ומשעשע ולא רק לילדים.
אני יכול לעשות הכל / נעמי ראובני – דרור מפסיק פעילויות שאינו מצליח בהן ואינו רוצה לנסות יותר. אמא מלמדת אותו לחש שנוטע בו אמונה ביכולתו ומגביר את בטחונו העצמי, ואז הוא מנסה בסבלנות את הפעילויות שנטש ואף מצליח.
קריאה מהנה!
