פחדים וחרדות הם תגובות טבעיות והכרחיות, המלוות את תהליך התפתחותו של כל ילד. בגיל הינקות כמעט כל דבר מפחיד את התינוקות: רעשים חזקים ופתאומיים, שמיטה פתאומית של הגוף… בגיל 7-8 חודשים מתחילה חרדה מזרים וחרדת פרידה. הסיבה לכך, שהתינוק שלנו פיתח יכולת חדשה שלא היתה לו קודם לכן, והיא הזיהוי והזיכרון של דמויות מטפלות משמעותיות (הוריו, לצורך העניין) גם כאשר אלה יוצאים מטווח ראייתו (המונח המקצועי ליכולת זו הוא "קביעות אובייקט"). לכן הוא עשוי לפרוץ בבכי כאשר הוריו נפרדים ממנו (לפני שינה, או כאשר יוצאים לבלות…), כשהוא נתקל בפרצופים זרים, או כשמישהו לא מוכר מרים אותו . בגיל 2-5 שנים, פעוטות מתחילים לפתח פחדים מדמויות דמיוניות. מציאות ודמיון מתערבבים זה בזה. מפחד מחושך ומצלליות, ועד פחד ממפלצות ויצורים מוזרים, פחד מרעשים (רעמים, פיצוץ של בלון, זיקוקי דינור, דלת נטרקת) פחד גבהים, פחד מבע"ח, או פחד מחלומות רעים וסיוטים.
מה חשוב לדעת?
להורים יש השפעה מכרעת על אופן התמודדותו של הילד עם פחדיו. הם יכולים לסייע לילד להתמודד עם הפחד ולצאת ממנו מחוזק, או לתרום להמשך קיומו של הפחד, החרפתו ואף הנצחתו . חשוב שנדע שכשילד מפחד, גם אם אתם יודעים שזה "שטויות" ,מה שמשנה שבשבילו זה אמיתי. זה באמת מאיים ומפחיד אותו! לכן חשוב לאפשר לילד לדבר על הפחדים שלו ולעבד את הרגש באופן מילולי. להקשיב לו. לתת לגיטימציה לרגש: "אני מבינה שזה מאוד מפחיד אותך. זה בסדר לפחד, גם אני מפחדת לפעמים, ואז אני מוצאת את הדרך להתגבר ולהמשיך לתפקד, למרות הפחד" .
אל תבטלו את רגשותיו ותחושותיו "אין לך ממה לפחד", "זה לא באמת", "אין דבר כזה …"ואל תזלזלו בהם "תפסיק להיות כזה תינוק / פחדן", "תפסיק לבלבל את המוח עם השטויות האלה ולך כבר לישון" –תגובות מהסוג הזה רק יחזקו את הפחד.
יחד עם זאת, גם לא צריך לרחם ולגונן על הילד .כשאתם לוקחים אותו למיטה שלכם – אתם לא מאפשרים לו להתמודד ולהתגבר בכוחות עצמו על התחושה המאיימת .מצד אחד, אתם מחזקים את האמונה של הילד שהפחד אכן מוצדק ויש ממה לפחד. מצד שני, אתם משאירים אותו חלש ופאסיבי, ותלוי בכם לחלוטין שתגנו עליו. כמו כן, חשוב שהילד לא יפתח רווח פסיכולוגי משני מהפחד. לפעמים פחד שמתחיל ממשהו אמיתי, הופך להיות אמצעי יעיל להשגת יחס מיוחד מההורים והעסקת יתר. לכן, פשוט הישארו שלווים, תנו לו תחושה שאתם סומכים עליו ומאמינים בו שיש לו את היכולת ואת הכלים להתמודד עם הפחד. ואם יש צורך, אתם תמיד נמצאים שם כדי לתמוך, לשמור ולהגן עליו – נוכחות נטולת חרדות, לא מגוננת, אך מכבדת, תומכת ומשרה ביטחון.
דרכים להתמודדות
"בוא נדליק את האור ונחפש את המפלצת" – התייחסו אל דבריו ממש כאילו המפלצת קיימת ובדקו ביחד איתו. אם יש צל של בגד או משהו אחר, הראו לו שזה צל.
אפשר לצייד את הילד בפנס קטן שיוכל להדליק בלילה ברגע של פחד – בובה, תרסיס (ספריי כלשהו) נגד מפלצות, ריח מסוים (שמנים אתריים, קטורת, או בושם) שמבריח אותן, אבקת קסמים שתפזרו ביחד, מילות קסם שתלחשו, או כל דבר אחר שיגרום לו תחושת ביטחון.
אפשר לקרוא סיפורים על מושא הפחד – רק לא לפני השינה…
אפשר להשתמש בדמיון מודרך כדי להתיידד עם המפלצת – בקשו מהילד שיתאר את המפלצת. שאלו אותו הרבה שאלות – כמו למשל, איך קוראים לה, איך היא נראית, באיזה צבע היא, איזה קול יש לה, מה היא אומרת, מה היא מרגישה, מה היא רוצה? אולי היא עצובה? אולי היא מחפשת חבר? נסו לגרום לו לשנות פרשנות.
או שאפשר להיות יצירתיים ולחשוב ביחד על רעיונות לגירוש המפלצת (משהו שהילד יגיד למפלצת אם היא תבוא, לכתוב שלט על הדלת של החדר, לעשות לה פרצוף מפחיד בחזרה וכו'). ואם ניסיתם כבר הכל ושום דבר לא עוזר – אז אפשר לשבת ליד המיטה שלו ו"לשמור" עליו עד שיירדם.
