בני הנוער של היום חשופים מגיל מאוד צעיר ומוצפים בתכנים ובגירויים מיניים; באינטרנט, ברשתות החברתיות, בטלוויזיה ובעולם הפרסום. מאחר והם מקבלים מעט מאוד (אם בכלל) חינוך מיני בבית ובביה"ס, יש להם חסכים גדולים מאוד בידע ובערכים, וגירויים אלו הם שבסופו של דבר מה שמביא אותם לבחור להתנסות במין בגיל מוקדם מדי, כאשר הם עדיין אינם בשלים לכך… לרוב, בלי שיקול דעת וללא כל רגש – מחוץ למערכת יחסים רומנטית, תוך קבלת החלטות שמונעת מכל השיקולים הלא נכונים; עיוותים בתפיסה, לחץ חברתי ודימוי עצמי נמוך.
אז איך יודעים מתי הזמן הנכון והאם המתבגרים שלנו בשלים רגשית לקיים יחסי מין?
כדי לענות על שאלה זו נצטרך לשאול מספר שאלות:
- מה הסיבה שהם שוקלים לקיים יחסי מין? האם זו יוזמה שלהם או שהופעל עליהם לחץ כלשהו?
- האם הם נמצאים במערכת יחסים אינטימית, המבוססת על יחסי אמון וכבוד ובמשך כמה זמן?
- האם הם מרגישים מספיק בנוח עם הגוף שלהם?
- האם הם מספיק מכירים את הגוף שלהם?
- האם הם יהיו מסוגלים לזהות ולשתף עם בן/בת הזוג בצורה כנה ופתוחה, מה הם אוהבים ומה פחות נעים להם, מה הם מוכנים שיהיה ומה לא?
- האם הם מרגישים מספיק סומכים על עצמם שידעו לעצור אם יקרה משהו שלא מתאים להם?
- האם הם סומכים על השותף, שיהיה מסוגל לעצור במידה והם יבקשו?
- האם הם מסוגלים לדבר בפתיחות ולקחת אחריות על כל הנושא של אמצעי מניעה?
בשום מקרה, אל תתעלמו מהרצון שלהם להתנסות ואל תדברו על מין בצורה שלילית. שימו את הדגש על הערכים שאתם רוצים להעביר. שאלו את עצמכם כהורים, מה חשוב לכם ומה אתם רוצים שהם ידעו על הנושא?
הדגישו את החשיבות של קיום מערכת יחסים זוגית בריאה ומכבדת. כזו שיש בה אינטימיות, רכות, חום ואהבה, רגישות והקשבה. וודאו שהילדים שלכם מרגישים מספיק בנוח בתוך הזוגיות שלהם, כדי לסרב כאשר משהו מרגיש להם מוקדם מדי או לא מרגיש להם נכון, ושבני הזוג שלהם יודעים להתחשב ברצונותיהם ולכבד תשובה שלילית.
אחד המסרים החשובים שאתם רוצים להעביר למתבגרים שלכם הוא, אל תעשו שום דבר שאתם לא רוצים. גם אם הצד השני יצא מאוכזב, או יאיים בניתוק הקשר – אל תעשו דברים שאתם לא מרגישים איתם בנוח, או שאתם עשויים להתחרט עליהם בהמשך, רק כדי לרצות מישהו אחר.
אל תזדרזו להעלות לרשת תמונות והצהרות אהבה משתפכות כבר בתחילתו של קשר, זה יביך אתכם מאוד, במידה והקשר לא יחזיק מעמד. כמו כן, הימנעו מצילום ושיתוף של תמונות פרטיות או חושפניות – כאלו שאם היו מתפרסמות בפומבי היו מביכות אתכם. נכון שהיום אתם בוטחים ומאוהבים, אבל אתם לא יכולים לדעת מה יקרה ביום שתיפרדו.
מהם ארבעת השלבים להתפתחות קשר זוגי בגיל ההתבגרות?
- שלב ראשון – בני הזוג נמשכים זה לזה על בסיס משיכה גופנית, תחושה טובה ובאופן לא מודע, גם על בסיס ניסיון העבר שלהם במערכות היחסים השונות.
- שלב שני – בני הזוג בוחנים זה את זה עפ"י "רשימת מכולת" – האם הוא עומד בקריטריונים שהצבתי לעצמי? מה החברות/ים שלי יגידו עליו או עליה? מה ההורים יחשבו עליהם?
- שלב שלישי – בני הזוג מתחילים להיפתח ולייצר רמה מסוימת של אינטימיות. משתפים סודות, נחשפים יותר ויותר ומרשים לעצמם להתחיל להראות גם את הצדדים הפחות יפים שלהם; קנאה, שתלטנות, כוחניות, כפייתיות וכד'.
- שלב רביעי – ציפייה שבני הזוג יספקו את הצרכים הרגשיים שלנו, בדגש על התחום החברתי והמיני.
לצערנו, למתבגרים בעלי דימוי עצמי נמוך, יש נטייה לדלג על השלבים שבאמצע ולהגיע ישר לסוף. כאן המטרה שלכם ההורים, ללמד את המתבגרים שלכם, שלא קופצים משלב המשיכה ישר לשלב הרביעי של סיפוק הצרכים המיניים, ושקשרים שדילגו על שלב האינטימיות הם קשרים שלא יחזיקו מעמד הרבה זמן. התנסות מינית חייבת להיות חלק ממערכת יחסים בריאה.
מה הסימנים למערכת יחסים שצריך לברוח ממנה ועדיף כמה שיותר מהר?
- בני זוג שמזלזלים, מקניטים, משפילים, או גורמים לכם לחשוב שאתם לא באמת ראויים להערכה.
- בני זוג שמציגים התנהגות שתלטנית או כפייתית, דורשים מכם לוותר על דברים שחשובים לכם או שאתם אוהבים, ומחליטים בשבילכם מה אתם צריכים/יכולים ומה אתם לא יכולים לעשות, מה ללבוש, עם מי לדבר, לאן ללכת וכו'…
- בני זוג שמתנהגים בצורה רכושנית וקנאית בצורה קיצונית – ככה לא נראית אהבה!
- בני זוג שמתפרצים עליכם בצורה לא פרופורציונלית, ובהתקף של זעם, גורמים לכם להרגיש אשמים, פוגעים בכם ואז מתנצלים ומבקשים שתסלחו להם – וכך חוזר חלילה…
- בני זוג שמאשימים אתכם בהכל ודורשים מכם להשתנות למענם.
- בני זוג שמרחיקים אתכן/ם מהחברות/ים ומגבילים את שאר הקשרים החברתיים שלכם.
- בני זוג שמגיעים למצבי רוח קיצוניים, העלולים להגיע לאלימות פיזית או מילולית.
- בני זוג שמאיימים לפגוע בכם או להתאבד אם תעזבו אותם.
לסיכום, חשוב לזכור שלא תמיד המתבגרים שלנו יבואו אלינו מיוזמתם וישתפו אותנו בכוונה או ברצון שלהם לקיים יחסי מין; לעיתים הנושא יהיה "באוויר" מעצם העובדה שיש להם כבר בני זוג, או שהחברים מסביבם מתחילים להיות עסוקים בנושא ומספרים על ההתנסויות שלהם וכו׳. במצבים אלו, נכון יהיה שאתם כהורים תמצאו את הזמן והמקום להעלות את הנושא מיוזמתכם, גם אם זה כרוך במבוכה ואי נעימות… התפקיד שלנו, ההורים, הוא לספק למתבגרים שלנו מידע אמין ולהתוות להם את הדרך.
כך תעזרו למתבגרים שלכם לעמוד מול לחצים חברתיים
כלים להתמודדות של מתבגרים עם מצבי דחק ומציאות לא רצויה
