הפורנו שאנחנו ראינו פעם כילדים זה לא הפורנו שהילדים שלנו נחשפים אליו היום. היום, מעבר לזה שזה כל כך זמין ויומיומי ונמצא בכל מקום, זה בא בעוצמות הרבה יותר גבוהות, עם כל כך הרבה קטגוריות ועיוותים… הילדים מגלים עולם שלם ואפל ולא מבינים שיש פער עצום בין מה שהם רואים בסרטים לבין האופן שבו הדברים מתקיימים במציאות.
גיל החשיפה האקראית הראשונית לפורנו בישראל עומד על גילאי 8-9 וזה קורה בסמארטפון הראשון שההורים קנו לילדים. מגיל 13-14 הנערים פתאום מגלים שזה מדליק אותם ועושה להם נעים בגוף ואז הם כבר מחפשים את זה מיוזמתם, בסתר כמובן. עד סוף כיתה ז' 78% מהנערים ו-47% מהנערות יחשפו לפורנו. 66% מבני הנוער מעולם לא שוחחו על הנושא עם הוריהם. 20% שוחחו עם הוריהם לעיתים רחוקות, רובם נשארו עם התוכן הבעייתי הזה תקוע עמוק בתוך המוח שלהם, מבלי שאף אחד תיווך להם את זה.
פורנו זו פעילות מינית, טכנית, אלימה ומשפילה, בין אנשים שאין ביניהם שום שיח, תקשורת, קשר או יחסים. אין שם נשיקות והבעת חיבה. אין שם רוך ועדינות. אין את הרגישות, הכבוד, האכפתיות והדאגה שצריכים להיות בכל מערכת יחסים. מה שהילדים רואים בפורנו זו לא מיניות ואין שם שום דבר טבעי, בריא או נכון. כמובן שאין שום אזכור לאמצעי מניעה. יש פה משהו מאוד מעוות וילדים שרואים את זה בלי תיווך, בטוחים שככה זה בעולם המבוגרים וזה העולם של מיניות.
בפורנו אין חיזור. אין רגשות. אין אהבה. אין חום. זה מין בלי רגש. משהו טכני, עם אביזרים. אין הסכמה ולא שואלים את האישה אם היא מעוניינת. בפורנו כולם תמיד זורמים. לא צריך לבקש רשות או לבדוק עם אף אחד אם זה באמת מתאים. המין הוא מאוד כוחני. זה מה שהילדים רואים, זה מה שהם לומדים, וזה מה שהם יחשבו וינסו לעשות אח"כ עם הפרטנרים המיניים שלהם.
בסרט פורנו, מין אוראלי זה לתפוס את השיער של הבחורה בכוח ולדחוף לה את הראש. הנשים צועקות… האקטים מכאיבים והכל נורא מוגזם. כך, בני נוער שצופים בזה, עלולים לפתח עיוותי חשיבה ותפיסה לגבי איך נראה ומתפקד גוף של גבר או של אישה במהלך יחסים. איך יחסי המין אמורים להיראות. מה מצופה מהם לעשות כגברים או כנשים, ממה הם אמורים להנות ולהתגרות… והגרוע מכל – החיבור שהם עושים בין השפלה, כאב ואלימות להנאה ממין. הם עלולים לחוות פגיעה בדימוי הגוף שלהם ולהיות מתוסכלים ומבוישים כשהם משווים את האיברים שלהם למה שהם רואים בסרט וחושבים שכך צריך להיות – גודל האיברים הגבריים, הצורה של האיבר הנשי, שחייב להיות חלק ובלי שיער… הם עלולים לחוות קשיים בתפקוד וחרדת ביצוע, כאשר הם רואים שחקן מחזיק חצי שעה ומצפים שגם האקטים המיניים שלהם ימשכו כמו בסרט. הצפייה בפורנו גורמת לסף גירוי גבוה, חוסר עניין במין עם בן/בת הזוג וחוסר יכולת להנות ממין באופן כללי, כי אחרי שהתמונות האלה נחרטות להם בראש, כבר לא נשאר שום מקום לעולם הדמיון והפנטזיה והם כבר אינם מסוגלים לעורר את עצמם ולהגיע לפורקן מיני בלי פורנו.
וכאן מגיע החלק שאתם נכנסים לתמונה. חשוב להבין שאין תחליף לתקשורת הורה-ילד והיום, בניגוד לתקופה שאנחנו היינו ילדים, אנחנו ממש לא יכולים להרשות לעצמנו לדלג על השיחה הזאת… כי אחרת נשאיר את הילדים שלנו עם כל המסרים הבעייתיים ועיוותי החשיבה שהם סופגים בחוץ.
אל תחכו שהם ישאלו אתכם שאלה. לא תמיד הילדים שלנו מרגישים בנוח לבוא לשאול אותנו. בטח אם זה משהו שאף פעם לא דיברנו עליו אצלנו בבית. אם אתם מובכים ולא מסוגלים לדבר על זה – חשוב שתמצאו מבוגר אחראי אחר שכן מסוגל, ושידבר עם הילדים שלכם בשבילכם. זה יכול להיות הדוד או הדודה, חבר או חברה טובה או כל אדם מבוגר אחר שהילד/ה מעריכים.
חשוב מאוד לנרמל ולתת לגיטימציה לסקרנות הטבעית שלהם בגיל הזה ולרצון להתנסות. חשוב לצאת מנקודת הנחה שעל אף שהם מאוד חשופים לאינטרנט ולרשתות חברתיות וכל המידע היום מאוד נגיש וזמין – ילדים לא יודעים הכל, הם לא בהכרח מקבלים את המידע שלהם ממקורות אמינים ולרוב גם לא ממש מבינים או עושים את ההקשרים הנכונים!
חשוב להוריד ולוותר על כל שיפוטיות או ביקורת כשאנחנו באים לדבר איתם, כי אחרת הם פשוט לא ישתפו אותנו יותר… וחשוב לברר מה הם יודעים ולענות לשאלות לפי רמתם. עצה ידידותית, היו אוזן קשבת, גם כשאתם שומעים דברים שאתם פחות אוהבים לשמוע ואל תמהרו להביע דעה.
תשברו סטראוטיפים מגדריים. לבנות מותר להתלבש איך שנוח להן (לאו דווקא בצורה סקסית, חושפנית ומפתה), להיות דעתניות, לעמוד על שלהן ולהשמיע את קולן בכל תחום ובכל נושא. להתנגד ליחס מחפיץ לבנות וליהנות ממין בלי שיכנו אותן בשמות גנאי. לבנים מותר להביע רגשות ולהיות רגישים, הם לא צריכים להיות "גבר גבר" – הם צריכים להיות בני אדם ולכבד את הנשים.
כמו כן, נרצה לדבר עם הילדים שלנו על מצבים שעלולים לסכן אותם מבחינה מינית. בדיוק כמו שלימדנו אותם שלא רצים לכביש כשהיו קטנים, גם כאן, אנחנו צריכים להדריך אותם מה הסכנות וללמד אותם איך להתנהל. ללמד אותם קבלת החלטות שקולה ומהסיבות הנכונות. ללמד את הנערות, שגם אם לפעמים הנערים מגיעים עם ציפיות מסוימות, לממש איתן את מה שראו בסרטים ושהן יהיו מוכנות לנסות איתם כל אקט מיני שיציעו – זה לא אומר שהן צריכות "לזרום" עם זה ולממש להם את הפנטזיות… למדו אותן לבדוק האם באמת בא להן או שהן עושות את זה רק כי לא נעים להן, או כי הן פוחדות לא למצוא חן או כי הופעל עליהן לחץ, או כי הן תחת השפעת אלכוהול/סמים? מותר לבנות ולבנים לומר "לא" ובכל שלב. לא חייבים להסכים לכל דבר אם זה גורם לנו להרגיש לא בנוח, ואם מסכימים – תוודאו שאתם באמת בשלים, מוכנים ורוצים, ושהעיתוי הזה, עם האדם הספציפי הזה במערכת היחסים הזו, באמת מתאימים לכם. תסבירו להם ולהן, שסרטי פורנו הרבה פעמים מציגים דברים לא סבירים, שלא באמת קורים במציאות (כמו למשל מין אוראלי אחרי מין אנאלי, או הצגה של המין האנאלי כדבר שגרתי שכולם עושים ואשר אינו עלול להיות כרוך בכאב).
דברו איתם על זה שהפורנו הוא סרט כמו כל סרט אחר; עם חברת הפקות, תסריטאי, במאי, שחקנים, איפור, תאורה, צילום, עריכה ועשרות אנשים על הסט. זה לא צילום של המציאות ומישהו תמיד מרוויח מזה המון כסף (וזה לא השחקנים והשחקניות!). השחקניות בסרטי פורנו לא באמת נהנות והן גם לא באמת מגיעות לאורגזמה – רובן מגיעות מרקע של התעללות ופגיעה מינית בילדות. ודבר נוסף שחשוב שתגידו למתבגרים שלכם: גם כאשר הם צופים בסרטי פורנו שהם לכאורה חובבניים – זה תמיד מבוים ולא אמיתי, או שהמשתתפים המצולמים בהם, צולמו בלי ידיעתם והסכמתם והם-הילדים, שותפים לדבר עבירה, לניצול ולפגיעה.
ואחרי שכל זה נאמר… כמובן שצריך וחשוב לדבר גם על מה מותר ומה רצוי ולא רק על מה שאסור ומסוכן ושתהיה אלטרנטיבה. דברו איתם על יחסים, קשר רגשי ותקשורת, על הדרכים השונות להביע אהבה, על עונג, הסכמה, כבוד והדדיות.
השתמשו ב"שיטת הטפטוף" – בלי שיחות ארוכות וכבדות. פשוט פזרו אמירות בכל הזדמנות, על מה שראיתם, שמעתם, קראתם. אל דאגה, גם אם הילד צוחק, נבוך, הודף או לא מגיב, המסרים שלכם עוברים ונקלטים ולאט לאט הילד שלכם יפתח הבנה ומודעות. כותרות בתקשורת דורשות התייחסות! אל תתעלמו!! ילדים מדברים על זה בחוץ ואתם רוצים לשלוט במסרים שהילד שלכם קולט.
אתם יכולים לשאול אותם מה דעתם על פרסומות מיניות, על כל מיני דברים שהם שומעים בחדשות, או שאתם נתקלים תוך כדי צפייה משותפת בטלוויזיה. אפשר לשאול ולהתעניין לגבי היחסים שלהם עם חברים, מה את/ה מרגישים אל הילד/ה הזאת, מה אתם עושים בגיל הזה. אפשר להפנות אותם למקורות מידע אמינים ומהימנים (למשל האתר של "מידע אמין על מין") – תדאגו תמיד שיהיה להם מידע אמין זמין. אפשר גם להחזיק ספר שיהיה בבית.
עם ילדים מופנמים יותר, שלא מוכנים לשתף אותנו, אפשר להיעזר בהורים אחרים – מה שנקרא "שיטת ההצלבה". האמא של החבר תשאל – הילד שלכם יהיה מנומס ויענה. לפעמים יותר קל לענות למישהו מבחוץ. וכך אנחנו מחליפים בינינו מידע. הם יתשאלו את הילד/ה שלנו ואנחנו נתשאל את הילד/ה שלהם.
ושיטה אחרונה – הילד מתחמק מכם? נצלו זמן שבוי, כשאין להם לאן לברוח – למשל בזמן שאתם מסיעים אותם לחוג או לחבר – זה יכול להיות הזמן האידאלי לשיחה מהסוג הזה… הילד הרי לא יקפוץ החוצה באמצע נסיעה… ואתם אפילו לא צריכים ליצור קשר עין 😊
לסיכום, חשיפה מאסיבית לפורנו משפיעה על כל תהליך ההתבגרות המינית של בני הנוער ומעודדת התנסויות מוקדמות מדי ולא בשלות ותכנים אלימים, עיוותי חשיבה ואימוץ מידע שגוי. כשהמסרים מסביב בעייתיים כל כך, אין לנו ברירה ואנחנו חייבים לתת חינוך מיני ומידע אמין, לפתח אצל ילדינו חשיבה ביקורתית ופתיחות ללמידה. כמו כן, חשוב שנהווה דוגמא אישית ונראה מודל לזוגיות בריאה, תקשורת, יחסים ואהבה. מה שאנחנו נתנהג בבית, כך הילדים שלנו יתנהגו בחוץ.
כך תעזרו למתבגרים שלכם לעמוד מול לחצים חברתיים
כלים להתמודדות של מתבגרים עם מצבי דחק ומציאות לא רצויה
