לפני שאתם שופכים כספים וממהרים לשלוח את הילד האלרגי שלכם ל"טיפול רגשי", בואו ננסה להבין רגע מה בדיוק המטרה בטיפול מהסוג הזה.
האם המטרה של הטיפול שהילד יפתח חוסן נפשי? שהטיפול יעלה לו את הדימוי העצמי? שהוא יהיה פחות חרד, פחות נמנע ויותר משוחרר ועצמאי? שידע להתמודד טוב יותר עם אכזבות ותסכולים? לדחות סיפוקים? לא להתרסק מכל הקנטה שילד אמר בנוגע לאלרגיות שלו? שיהיו לו יותר חברים?
אם כן – אני רוצה לגלות לכם סוד קטן. אתם יכולים לעשות עבודה הרבה יותר יעילה וטובה מכל מטפל חיצוני שאליו תשלחו את הילד! ויש מקום הרבה יותר מתאים, שיכול לתת לכם את כל הכלים שתצטרכו כדי לעשות זאת, בתהליך הרבה יותר קצר וכנראה גם הרבה יותר זול, שקוראים לו "הדרכת הורים".
מה נחשב טיפול רגשי ומה מטרתו?
מבחינת החוק ומבחינת האתיקה, "טיפול ריגשי" זה שם גנרי מאוד רחב, לכל סוגי היעוץ, הליווי, הטיפול וההתערבות, אשר משפרים את תחושתו והרגשתו של המטופל. משמע, כל מי שהמציא שיטה – גם אם אין לה שום בסיס תרפויטי, או ביסוס אקדמי או הכרה ע"י איגוד/גוף כל שהוא ואפילו אם המטפל מעולם לא רכש שום הכשרה בתחום הטיפול או השכלה רשמית – כל זמן שהמטופל יוצא מהטיפול ואומר "הרגשתי השתפרה", הוא יכול לקרוא לעצמו "מטפל רגשי" ולטפל בילד שלכם. גם אם הוא בכלל מורה לשחייה או מאמן כושר.
יחד עם זאת, בדרך כלל, רוב האנשים שמדברים על טיפול ריגשי מתכוונים לטיפול פסיכולוגי דינמי או לתרפיה כלשהי, וכשמדברים על פסיכותרפיה – מדברים על טיפול בנפש דרך שיח.
כל אדם שילך לטיפול פסיכולוגי, שאדם אחר מקשיב ומכיל ומתייחס אליו שעה בשבוע, ללא כל שיפוטיות ונותן לו מקום ואת מלוא תשומת הלב – אין ספק שזה יעשה לו רק טוב. אבל – זה לא ייתן לו את הכלים והמיומנויות שהוא צריך כדי להתמודד עם מציאות חייו ולהיות מוכן לחיים עם אלרגיות מסכנות חיים.
ואתם יודעים מה? אני אגיד יותר מזה. אם אתם תדאגו להעניק לילד שלכם מדי פעם, שעה של הקשבה אמפתית, בתשומת לב מלאה, הכלה ועידוד – ההשפעה של זה תהיה שוות ערך לשנה שלמה על ספת הפסיכולוג!
כשאנחנו פונים לטיפול רגשי עם משהו מאוד כללי ואין לנו הגדרה ברורה של מטרת הטיפול ומה היעד שאנחנו רוצים להשיג או מה בדיוק הקושי הרגשי של הילד, ובנוסף, למטפל שבחרנו אין שום הבנה או היכרות עם עולם האלרגיות למזון – אנחנו עלולים להיכנס לתהליך מאוד ארוך, יקר ולא תמיד מועיל… ובמקרים מסוימים אף יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, אם המטפל טועה לחשוב שאנחנו מגזימים או סתם הורים היסטריים… ומעביר לילד מסרים מבלבלים שסותרים את המסרים שהוא מקבל בבית.
לכן, אם בחרתם לשלוח את הילד שלכם לטיפול רגשי, חשוב לבחור את הטיפול המתאים, עם מטפל שמכיר את התחום ואת ההתמודדויות הכרוכות באלרגיה מסכנת חיים למזון, להגדיר מטרות ברורות לטיפול, להיות מעורבים בתהליך ולהבין מה תוכנית העבודה ומה בדיוק המטפל מתכוון לעשות עם הילד שלנו… כמו כן, חשוב שהילד עצמו יהיה שותף להחלטה להתחיל טיפול ויבין למה הוא הולך לשם – שלא יחשוב שמשהו אצלו לא בסדר וצריך "לתקן" אותו.
קחו בחשבון שהטיפולים הרגשיים הקלאסיים (בעיקר טיפול פסיכולוגי דינמי) יכולים להימשך גם שנים. הכירו את מטרתם – הבנת העולם הפנימי של הילד – שהלא מודע יעלה למודע והילד יפתח יותר מודעות ויבין את עצמו. הטיפול הפסיכולוגי הוא מקום שבו למשך שעה אחת בשבוע הילד מקבל הכרה אמיתית לקשיים ולכל מצוקותיו הרגשיות, בשיח שאמור להיות לא שיפוטי (שוב – בעיה כשלמטפל אין באמת הבנה או היכרות מעמיקה עם עולם האלרגיות מסכנות החיים למזון והוא חושב שההורים מגזימים) ומאפשר לו פורקן.
חשוב לזכור שכל ילד וכל משפחה לילד אלרגי, מתמודדים עם הדברים בצורה שונה וזה משתנה מאוד בהתאם לגישה, לניסיון החיים, לחוויות שעבר, לגורמי אישיות ולתגובות הסביבה… יכול להיות ילד חרד שכל דבר ימוטט אותו וילחיץ אותו (ואת הוריו), ויכול להיות ילד אחר עם חוסן נפשי ומשפחה ש"חיה עם האלרגיות בשלום". ילד "מתמסכן" וקורבני או ילד שמתמודד בגבורה ולא מוכן בכלל שירחמו עליו. לא תמיד צריך טיפול רגשי ולא כל הילדים האלרגיים הם טראומטיים.
מתי חשוב לפנות לטיפול רגשי?
כשנראה הפרעה בתפקוד היומיומי, חרדה שהיא מוגזמת ולא בריאה או משתקת, הימנעות מדברים מעבר למה שהאלרגיה מחייבת, התמודדויות חברתיות קשות ומתמשכות כמו נידוי חברתי, איומים או ניסיונות להתנכלויות ובריונות, התפרצויות זעם, או תסכול מאוד גדול שהילד (ואנחנו) לא מצליחים להכיל.
הקשר עם המטפל, שהופך להיות דמות משמעותית בחייו של הילד, אמור לעזור לילד להרגיש טוב יותר, לקבל את עצמו ולהשלים עם כך שהאלרגיה למזון היא חלק בלתי נפרד מחייו. שימו לב – טיפול פסיכולוגי דינמי בהגדרתו, מיועד לשפר את חיי הרגש, אך אינו בא לשנות התנהגות, או לטפל בסימפטום התנהגותי כלשהו והוא גם אינו מתיימר לתת לילד כלים ומיומנויות שיכינו אותו להתמודדות שתגיע מחר בבוקר, מחוץ לחדר הטיפולים. טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים קצרי מועד (כגון CBT/EMDR) – כן נותנים כלים ובמצבים אלו כדאי להעדיף אותם.
לא כל ילד עם אלרגיה מסכנת חיים למזון זקוק לטיפול רגשי באופן אוטומטי
למעט החרדה שהיא טבעית, מובנת לחלוטין ואף מבוססת מציאות, וכשהיא מגיעה במידה הנכונה אף שומרת עלינו מפני שאננות וטעויות מסוכנות – פעמים רבות המצוקה הרגשית היא רק תוצר לוואי שקורה כשאנחנו נופלים למקום של פינוק, הזדהות יתר, רחמים או חסות יתר, או כשאין לנו ההורים את הידע והכלים הנכונים כדי להתמודד בעצמנו, וגם לעזור לילד שלנו להתמודד עם האתגרים שהאלרגיה מציבה בפנינו. המצוקה הרגשית, באם ישנה כזו, בדרך כלל נובעת מהמפגש של מגבלות האלרגיה והצורך שלנו במודעות והתחשבות הסביבה, עם הסביבה הלא מותאמת, שמסרבת ללמוד או לקבל.
השיפור בתחושה של הילד וביכולת שלו להתמודד קורה מהר מאוד כאשר ההורים מקבלים כלים בהדרכת הורים ויודעים מה לעשות. במקרים רבים זה גם יכול לייתר את הצורך בטיפול רגשי לילד. ההתנהגות והקשיים של הילד הם בסופו של דבר, התוצר של ההתנהלות של ההורים והסביבה.
- כשלהורים חסר ידע, והם מרגישים חרדים ומוצפים בעצמם.
- כשההורים בעצמם מבולבלים ואין להם אג'נדה ברורה איך להתנהל עם הדבר הזה שנקרא "אלרגיה".
- כשהציפיות של ההורים מהסביבה אינן ציפיות ריאליות והם מתהלכים בעולם טעונים ומלאי האשמות וכעס.
- כשההורים מאשימים את עצמם באלרגיה של הילד ומרגישים צורך לפצות אותו על כך (ואולי גם בלי להיות מודעים לכך, להעניש את עצמם).
- כשההורים מגבילים את הילד ומונעים ממנו אינטראקציות חברתיות מחשש שייחשף לאלרגן.
- כשהורים לוקחים על עצמם את כל האחריות ומחזיקים אצלם את כל השליטה ולא מאפשרים לילד לפתח עצמאות, אחריות ותחושת מסוגלות וללמוד איך להתנהל בעצמו עם האלרגיה שלו בעולם.
- כשהילד מקבל יחס מועדף/מיוחד בבית. כשמגוננים עליו מדי. כשההורים נמצאים בהזדהות יתר – כשגם כשהם נוסעים לצימר רחוק בלי הילדים, הם לא מסוגלים לאכול את האלרגן…
- כשההורים מגיבים בדרמטיות על כל התמודדות חברתית שעולה. מפצים אותו בהגזמה על כל תסכול או אכזבה שקשורה במזון. עושים שמיניות באוויר כדי שיהיה לו בדיוק כמו של כולם – בדגש שזה יראה בדיוק כמו של כולם כי חשוב שלרגע הילד שלנו לא ירגיש שונה… ואם אי אפשר למצוא בדיוק אותו דבר אז נשלח לו משהו אחר אבל מוגזם – כדי שכולם יקנאו וירצו כמו שלו…
כשזה המצב בבית וההורים לא עוברים שום תהליך בעצמם – שום פסיכולוג ושום תרפיה לילד לא יהיו יעילים. ילד שחווה בבית בלבול, חרדה עצומה והצפה רגשית של ההורים לא יכול להיות רגוע. מה שכן יכול מאוד לעזור זו דווקא הדרכה מקצועית להורים.
בהדרכת הורים תוכלו ללמוד איך להכיל את המצוקות ולתת לילד אמפתיה, בלי לשקוע יחד איתו (ההבדל בין אמפתיה להזדהות). איך לעודד את הילד שלכם. איך לחזק אותו ולעזור לו לבנות חוסן נפשי. איך לשחרר חסות יתר.
חוסן נפשי נבנה מתוך ההתמודדות ולא מדיבורים. אם לא מאפשרים לילד להתמודד עם שום דבר בעצמו, הוא לא יכול לפתח חוסן. עצמאות, אחריות ותחושת מסוגלות נבנים מתוך אימון, התנסות ותרגול. ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי נבנים מתוך התנסויות אמיתיות וחוויות אמיתיות של הצלחה.
הדרכת הורים תתן לכם את הכלים כדי לגדל ילד שמח, אחראי ועצמאי, עם תחושת מסוגלות והערכה עצמית גבוהה. ילד שיודע לדחות סיפוקים ולהתמודד בהצלחה עם אכזבות ותסכולים בלי להתפרק.
ילד שמעולם לא תרגל את השאלות שצריך לשאול לפני שמזמינים מנה במסעדה לא ידע לעשות את זה בעצמו ביום שיהיה מספיק בוגר לצאת עם החברים לבד למסעדה, ללכת למסיבות, לצאת לטיולים ולמחנות. ילד שמעולם לא היה שותף לתהליך התכנון לא ידע להסתדר לבד בחופשה עם חברים. ילד שתמיד בדקנו עבורו הכל ולא לימדנו אותו לעשות זאת בעצמו, לא ידע לבדוק מה מותר ומה אסור לו לאכול ולא יבין את המשמעויות של "עלול להכיל". ילד שלא למד לדחות סיפוקים ולהתמודד עם אכזבות ותסכולים, או שלמד כל החיים שהכי חשוב להיות כמו כולם ושהוא לא שונה מאחרים – יתקשה מאוד לעמוד מול הפיתויים והלחץ החברתי שיפעילו עליו חבריו או הצורך שלו להשתייך לקבוצת השווים בגיל ההתבגרות. כל אלו הן מיומנויות נרכשות שצריך ללמוד ולתרגל, זה לא קורה מעצמו יום אחד רק בגלל שהילד כבר גדול… וזה התפקיד שלנו, ההורים, לוודא שהכנו אותו לחיים ונתנו לו כלים יעילים לשמור על עצמו ולהתמודד בהצלחה וממקום של חוסן, עם כל אתגר שיקרא בדרכו!
לסיכום, תמיד יותר קל לשלוח את הילד למטפל חיצוני ולצפות שהוא יעשה את העבודה במקומנו, אך גם כאן, כמו בהרבה מקרים אחרים – המפתח להצלחה ולשיפור איכות החיים הרגשיים של הילד נמצא דווקא אצל ההורים – והם אלה שצריכים להכין את הילד לחיים ולכל ההתמודדויות הלא פשוטות שעוד מצפות לו ולהוביל את התהליך.
ילד אלרגי לא חייב לחוות קושי רגשי! ברגע שההורים מגיעים להדרכת הורים, הם מבינים מה הילד שלהם צריך ולומדים את הכלים שיאפשרו להם להכיל את הילד שלהם, לעודד ולהעצים ולהכין את הילד שלהם לחיים בצורה הטובה ביותר. ההשפעה של ההורה על הילד שלו תמיד תהיה גדולה, משמעותית ומהירה יותר מהשפעתו של כל מטפל חיצוני, טוב ככל שיהיה. טיפול רגשי לבד, בלי שינוי תפיסתי ועבודה של ההורים על עצמם ועם הילד שלהם בבית, לא יהיה יעיל.
________________________________________________________________________________________________________
הירשמו עכשיו להדרכה חינמית, פרקטית, חוויתית ומצילת חיים! ההדרכה תתקיים בשידור חי דרך הזום.
________________________________________________________________________________________________________
טיפול באלרגיה למזון – סוגי הטיפולים הקיימים
הצד השני של הטיפולים בהשריית עמידות למזון
טיפול באלרגיה – איך לעודד את הילד להתמיד בלקיחת מנה יומית משמרת
