הנקה ואלרגיות
- ההמלצה היא קודם כל להניק.
- חשיפה למזונות שנחשבים אלרגניים דרך הנקה (הכוונה כשהמניקה אוכלת בעצמה מזון אלרגני) אינה נחשבת לחשיפה מוקדמת למזון.
- אין שום יתרון מוכח לשימוש בתמ"ל למניעת התפתחות אלרגיה לחלב.
- הרבה פעמים קורה שגם תינוק על הנקה מלאה, נחשף לתמ"ל חלבי בתינוקייה של בית היולדות, מסיבה כזו או אחרת. מה שחשוב לדעת, שמרגע שתינוקך נחשף בפעם הראשונה לתמ"ל חלבי, אפילו אם זה קרה פעם אחת, מומלץ להמשיך לתת לו את הכמות שקיבל, על בסיס יומי – בנוסף להנקה, ובכך תקטינו את הסיכוי שהתינוק יפתח אלרגיה לחלב.
- במקרים שמדובר באלרגיה שאינה מתווכת נוגדני IGE (אלרגיה של מערכת העיכול – פרוקטוקוליטיס), ההמלצה לאימהות המניקות היא להימנע מלאכול את האלרגנים אליהם הילד רגיש, מאחר והתינוק עלול לספוג את החלבון אליו הוא רגיש דרך החלב של האם, מה שיגרום ליציאות עם ריר ודם. בשאר המקרים שמדובר באלרגיה מתווכת IGE, לרוב אין סיבה שהאם המניקה תימנע מלאכול את האלרגן. כמובן שתמיד יש יוצאים מן הכלל, ואם את מזהה על הילד שלך, שבכל פעם שאת אוכלת מזון מסוים הוא מגיב לא טוב ואת רואה שזה ממשיך לקרות באופן עקבי, מומלץ להפסיק לתקופה ולראות מה קורה ובמקביל כמובן לקבוע תור לייעוץ רפואי אצל האלרגולוג.
המעבר מהנקה לתמ"ל – לפי מה הרופא מחליט איזה תמ"ל הכי מתאים?
טעות נפוצה היא לחשוב שאם התינוק אלרגי לחלב הוא יהיה גם אלרגי לסויה… אבל האמת היא שכשמדובר באלרגיה מתווכת נוגדני IGE (אלרגיה מסכנת חיים המתבטאת בתפרחת, הקאות, קשיי נשימה, התאדמות, התנפחות ועוד) נדיר ביותר שתינוק יהיה אלרגי גם לחלב וגם לסויה ולכן ההמלצה של הרופא יכולה להיות תמ"ל מפורק או תמ"ל צמחי, שהוא טעים יותר, זול יותר וזמין על המדפים בסופר.
לעומת זאת, כשמדובר באחד משלושת סוגי האלרגיה שאינה מתווכת נוגדני IGE (ולכן אינה מסכנת חיים) כרבע מהילדים רגישים ומפתחים תגובות דומות גם לסויה ולכן, כאשר הרופאים חושדים כי מדובר באלרגיה של מערכת העיכול, ההמלצה הראשונה שלהם היא להתחיל מפורמולה היפואלרגנית כמו נוטרמיגן (פורמולה מפורקת, שמבוססת על הידרוליזאט של קזאין אשר עבר עיבוד), עד שנסיים את הבירור. במידה ולא רואים שיפור (או שהילד מסרב לנוטרמיגן), עוברים לנאוקייט (פורמולה שמבוססת על חומצות אמינו). ואם גם הניסיון הזה לא צולח, ניתן לשקול לעבור לתמ"ל צמחי, אחרי שהרופא בדק ווידא שאין רגישות לסויה.
המעבר למוצקים – טעימות ראשונות וחשיפה לאלרגנים השכיחים
- ההמלצה של משרד הבריאות להתחיל חשיפה למזונות חדשים החל מגיל חצי שנה. תינוקות שמראים סימנים של בשלות, ניתן להתחיל לחשוף גם בגיל 4 חודשים, אבל לא לפני גיל זה.
- ברגע שילד עושה תגובה אלרגית למזון או שיש לנו כבר ילד אחד אלרגי בבית, באופן טבעי, אימהות מאוד חוששות להמשיך לחשוף אותו למזונות נוספים, אבל חשוב מאוד לא לעצור ולהמשיך לחשוף את הילד גם לכל שאר האלרגנים! מה שאולי יעזור לכן לעשות זאת, הוא הידיעה שהניסיון משחק לטובתכן. אתן כבר יודעות לזהות תגובה אלרגית ויודעות מה לעשות במקרה שתהיה תגובה ואיך לטפל. עוד אפשרות היא לתת את הטעימות בקרבת חדר המיון (פשוט לשבת בחוץ על ספסל, או שמיכת פיקניק או אפילו באוטו בקרבת ביה"ח).
אז ממה מתחילים?
מאחר וחשוב לנו ליצור לילד חוויה טובה והקשר חיובי לאוכל, ההמלצה להתחיל טעימות למזונות חדשים שהם עם פוטנציאל אלרגני נמוך (אלו שפחות ידועים כאלרגנים) כמו מגוון ירקות טריים ומבושלים ופירות כמו תפוח, אגס ובננה… רק אחרי שנוצרה חוויה חיובית נעבור לחשוף בהדרגה לכל האלרגנים השכיחים (חלב, שומשום, ביצים, בוטנים, קשיו, פיסטוק, אגוז לוז, אגוזי מלך, פקאן, שקד, סויה, דגים, פירות טרופיים וכו').
איך מתחילים?
- מתחילים מטעימות זעירות – נגיעה בשפתיים, טבילת אצבע ולתת לתינוק ללקק, חצי כפית של תינוק וכן הלאה.
- חושפים לכל אלרגן חדש בנפרד.
- חושפים לאותו אלרגן במשך 3 ימים. במקרה של פריחה מפושטת (ו/או תסמינים נוספים) יש להפסיק מיד ולהתייעץ עם אלרגולוג. במקרה של פריחה/אדמומית קלה בלבד סביב הפה, יש להתייעץ עם אלרגולוג, יתכן ומדובר ברגישות של העור למגע וניתן להמשיך לחשוף בזהירות ולעקוב בתשומת לב (כמובן שבכל מקרה של החמרה או תסמין שמתווסף – לעצור מיד ולטפל!).
- תמיד בשעות הבוקר, כשאנחנו פנויים להשגחה צמודה במשך כשעתיים לאחר הארוחה ולא בסמוך לשינה (כדי שנראה אם מתפתחת תגובה אלרגית ונוכל לטפל בזמן).
- לא מתחילים טעימות כאשר הפעוט חולה או אינו במיטבו.
- אחרי שחשפנו מספר פעמים לאותו אלרגן, העלינו כמויות וראינו שאין תגובה, חשוב לשלב את אותו מזון בכלכלה השבועית של הילד (פעמיים שלוש בשבוע מספיק) ולא ליצור הפסקות גדולות מדי בלי אכילה של אותו מזון, על מנת שלא תתפתח אלרגיה. כדי שתוכלו להתמיד בכך, מומלץ להתאים את המזונות אליהם אתם חושפים את הילד להעדפות המשפחתיות (למשל אצלי בבית לא נוהגים לאכול בכלל דגים ופירות ים ולכן לא חשפתי את הילדים שלי אליהם עד גיל יחסית מאוחר).
- במבה או חמאת בוטנים? כשרוצים להתחיל לחשוף את התינוק לבוטנים, ההמלצה של התזונאיות היא לחשוף אותו לחמאת בוטנים טבעית ולחסוך לילד כמויות של מלח, שומן שהוא לא בריא וחטיף שהוא מעובד… ולדחות את ההרגל של צריכת חטיפים מעובדים לשלב יותר מאוחר בחיים שלו. קחו קצת חמאת בוטנים טבעית ללא תוספות, שימו על האצבע או ערבבו אותה בתוך הארוחה של הפירות הטחונים. אל דאגה, אם אתם לא אלרגיים, יהיה לכם מספיק זמן גם לבמבה.
חוסרים תזונתיים בעקבות האלרגיה – איך מתמודדים?
חלב ומוצריו – חשש מחסר בחלבון וסידן
העשירו את התזונה של ילדכם במוצרים של שומשום מלא, טופו, תחליפי חלב מועשרים בסידן, מוצרי סויה. קטניות, כרוב, ברוקולי, ירקות ירוקים, שקדים, סרדינים וזרעי פשתן. מקורות טובים נוספים לחלבון: ביצים (החלבון נמצא כולו בחלק הלבן), אגוזים, קינואה, זרעי צ'יה, בשר ודגים.
משפחת האגוזים – חשש מחסר בשומנים טובים
בגדול, אין סיבה שיהיו חסכים תזונתיים לילד שאלרגי רק לאגוזים וצורך את כל שאר קבוצות המזון בצורה מאוזנת. כן חשוב לדעת שבשנתיים הראשונות לחיים, שומנים טובים מהצומח הם מקור מאוד חשוב להתפתחות המוח ומערכת העצבים. בערך מחצית הצרכים הקלוריים של הילד עד גיל שנתיים מקורם בשומנים טובים. אז במקרה של אלרגיה לאגוזים, כן צריך לוודא שהילד צורך מספיק שומנים בריאים ממקורות אחרים, כגון טחינה, אבוקדו, שקדייה, חמאת בוטנים טבעית, שמן זית.
בוטנים ומשפחת הקטניות
אמנם בוטנים שייכים למשפחת הקטניות, אבל חשוב לדעת שכל קטנייה עומדת בפני עצמה וצריכה להיבדק בנפרד וגם אם התגלתה אלרגיה לקטנייה מסוימת, אין סיבה להימנע משאר הקטניות ואפילו חשוב להמשיך לצרוך אותם כי הן מכילות הרבה חלבונים. בקשו מהאלרגולוג שלכם לבצע טסטים ותגרים לעדשים, אפונה, בוטנים, שעועית לבנה, שעועית אדומה, תורמוס וכו'…. (אגב, שעועית ירוקה היא ירק ולא קטנייה!)
ביצים – חשש מחסר בחלבון
השלימו את החלבונים ממקורות כמו שומשום מלא, טופו, מוצרי חלב, מוצרי סויה. קטניות, אגוזים, קינואה, זרעי צ'יה, בשר ודגים.
דגים
אם ילד אלרגי לדג מסוים זה לא אומר שהוא אלרגי לכל הדגים ולכן מומלץ להגיע לאלרגולוג ולבקש לעשות בדיקה נפרדת לרוב סוגי הדגים השכיחים ולא להימנע מכל הדגים באופן גורף. טונה למשל, בדרך כלל לא אלרגנית לרוב הילדים.
ילדים מולטי-אלרגיים
שליש מהילדים האלרגיים יהיו אלרגיים ליותר ממזון אחד… ואז החשש המרכזי שלנו שהתזונה של הילד לא תכסה את כל מה שהגוף שלו צריך לקבל מבחינת הקלוריות, החלבונים, הוויטמינים והמינרלים.
ילדים מולטי אלרגיים אלו ילדים שמטיבם נוטים להיות הרבה יותר בררנים בענייני תזונה והתפריט שלהם מאוד מצומצם ומוגבל (עלול להכיל…). ילד מולטי-אלרגי באופן טבעי יפחד מתגובה אלרגית ולכן יעדיף תמיד ללכת רק על מזונות בטוחים ומוכרים ויחשוש מכל מזון חדש.
ילד כזה חייב לעבור הערכה תזונתית מסודרת אצל דיאטנית ילדים מקצועית שתבדוק אם התפריט שלו מספק לגוף שלו את כל מה שהוא זקוק בשלב בו הוא נמצא ותוודא שפוטנציאל הגדילה הסופי לא נפגע. לפעמים, הדיאטנית תמליץ על תוספי מזון, ויטמינים והעשרה.
הרבה פעמים ההורים שחוו טראומה, נורא חוששים להמשיך לחשוף את הילד למזונות חדשים ומחליטים על דעת עצמם להוריד מהתפריט מזונות אלרגנים אחרים, מבלי שיש לכך הצדקה רפואית – וזו בהחלט טעות. הדבר הכי חשוב לזכור כשמדובר בילדים מולטי-אלרגיים הוא לא להגביל אותם במזונות שאין הכרח. תמיד להמשיך לעודד אותם להיחשף לעוד עוד טעמים ומזונות חדשים מותרים. זה חשוב גם מבחינה פסיכולוגית כדי לעזור להם להיפתח ולא לפחד להתנסות ולהעשיר את התפריט המצומצם שלהם.
________________________________________________________________________________________________________
הירשמו עכשיו להדרכה חינמית, פרקטית, חוויתית ומצילת חיים! ההדרכה תתקיים בשידור חי דרך הזום.
________________________________________________________________________________________________________
