גיל ההתבגרות הוא גיל מאתגר, על זה אין ויכוח. מילדים קטנים ומתוקים שכל הזמן רק נצמדו לנו לרגליים וחיפשו את קרבתנו ורצו לקבל מאיתנו כמה שיותר תשומת לב, פתאום הם מתרחקים והופכים לנערים ונערות עם שינויים קיצוניים במצבי הרוח ומיליון ואחד עיסוקים, שממלמלים ונוהמים, וכבר בקושי נמצאים בבית וגם כשהם כבר נמצאים בבית, רוב הזמן הם נרגנים, או עסוקים בלימודים או סתם מסתגרים להם בחדר… והדבר אולי הכי קל לנו ההורים זה גם לתפוס מרחק ולוותר ולפעמים להרגיש קצת פגועים ונעלבים מהדחייה, המידור והריחוק שנוצר… ולהאמין שסיימנו את תפקידנו וכנראה שהם כבר לא ממש זקוקים לנו יותר.
אז איך בכל זאת אפשר מצד אחד לאפשר להם את התהליך הטבעי של התרחקות שהם עוברים, מבלי לאבד את הקשר הקרוב שלנו איתם? איך בכל זאת נשארים קרובים ומעורבים בחייהם ואיך מבטאים אהבה כלפי המתבגרים שלנו, על אף ניסיונותיהם להדוף כל ביטוי לחיבה ורגש מצדנו או ניסיון להתקרב ורק מותחים עלינו ביקורת?
אז הנה כמה רעיונות קלים ופשוטים לביצוע:
- אמצו לכם הרגל לחיים, בכל בוקר שהילדים יוצאים מהבית, ברכו אותם שיהיה להם יום מוצלח, שיצליחו במבחן, במצגת, שיצליחו להשיג את המטרה שהציבו לעצמם לאותו יום / שבוע וכד'.
- ברכו אותם בשובם והתעניינו במשהו ספציפי שאתם יודעים שהתמודד איתו היום. גם אם הם לא עונים ולא מעוניינים לשתף, זה בסדר – לא להיעלב! שתפו אתם ביום שעבר עליכם. ובכל מקרה, אתם מצדכם תמיד תמשיכו להתעניין ולתת להם את התחושה שיש מי שרואה אותם ושאם הם רוצים לדבר, אתם כאן בשבילם.
- שתפו אותם בכנות ברגשות שעולים בכם (נחת, אושר, אהבה, גאווה, התפעלות) כשאתם רואים אותם שמחים, צוחקים או מתלהבים ממשהו, כשהם מתחשבים, מציעים עזרה בבית, מפגינים רגישות ומתנדבים לעזור לחבר/ה במצוקה, משתפים פעולה עם האחים שלהם, מפגינים שיקול דעת ומקבלים את ההחלטות הנכונות, יוזמים פרויקטים שתורמים לקהילה, מגיעים להישגים ועוד. זה יעזור להם לראות גם את כל החלקים הטובים שיש בהם ולא להתמקד רק בקשיים ובאתגרים הלא פשוטים שהם עוברים בגיל הזה וזה יגרום להם להרגיש טוב עם עצמם. כמו כן, מרגיע מאוד לדעת שההורים רואים מעבר למריבות והקונפליקטים שמתעוררים בינינו ביום יום, שהם באמת רואים אותי ואת הטוב שבי.
- אל תתביישו לזרוק מילה טובה ולהגיד תודה על דברים שאולי יכולים להיראות לכם טרוויאלים, כמו "תודה שמזגת לכולם מים / פינית את המדיח / עזרת לנקות את השולחן" או "תודה שזכרת לקחת איתך את השקית של המיחזור/האשפה כשיצאת". כולנו אוהבים להרגיש מוערכים וזה לא עולה לכם כלום להגיד תודה. לעומת זאת, זה מעלה את הסיכוי שהמתבגר שלכם יזכור את ההרגשה וירצה לשחזר אותה שוב.
- כבדו את פרטיותם. בקשו רשות להיכנס לחדר. בקשו רשות לעבור יחד איתם על ההודעות בקבוצות הווטסאפ והאפליקציות בנייד שלהם מדי פעם, כדי לוודא שהכל בסדר והם בטוחים ומוגנים.
- בקשו שתמיד "יעברו דרככם" ויבואו להגיד לכם לילה טוב לפני שהם הולכים לישון, גם אם יצאו לבלות וחזרו מאוחר – אתם רוצים לדעת שהכל בסדר וששבו הביתה בשלום.
- הקפידו על לפחות ארוחה אחת משפחתית בשבוע (כמובן שכל המרבה הרי זה משובח).
- פעם בחודש כדאי לעשות את המאמץ וליזום בילוי משפחתי – רצוי משהו מלהיב, כזה שהמתבגר שלכם יתקשה לסרב לו. חדר בריחה, טיול טרקטורונים, פארק חבלים, רכיבה על סוסים, משחק משפחתי מלהיב בפיינטבול או בלייזר טאג, באולינג, קמפינג או טיול אתגרי ועוד.
- הכינו להם את המנה שהם הכי אוהבים לאכול.
- המציאו לכם מסורת משפחתית קבועה, כמו ערב פיצה וסרט, או כל דבר אחר שאתם אוהבים ונהנים לעשות ביחד.
- אחת לפרק זמן קבוע, קבעו איתם דייט אחד על אחד ותנו להם להחליט ולבחור מה הם רוצים לעשות בזמן האישי שלהם אתכם.
- צפו ביחד בסרט או סדרה.
- החמיאו להם על הלבוש, על התסרוקת, על הבושם, על האיפור או התכשיט.
- אם הם מבקשים לשתף אתכם בעולמם ולספר משהו – באותו הרגע הניחו לכל הדברים האחרים, הקשיבו להם בתשומת לב מלאה ובלי שיפוטיות ורק אחרי שסיימו לספר, תשאלו אם הם רוצים לשמוע את דעתכם בנושא או מה הם היו רוצים לקבל מכם באותו הרגע.
- הכירו והתעניינו בעולמם ובדברים שהם מתעניינים – המוזיקה שלהם, האפליקציות בנייד, מה הם משחקים במחשב, עם מי הם מסתובבים, מה הם עושים ביחד, מה התחביבים שלהם.
- נסו לרתום אותם לפעילויות משותפות, כמו למשל, לבשל ביחד ארוחה.
- שלחו להם פעם ביום מסרון עם מסר מעודד ואוהב בווטסאפ: "מזכיר/ה לך שאני תמיד כאן בשבילך ואת/ה תמיד יכול/ה להתקשר, בכל זמן ומכל מקום ואני מיד אתייצב לעזרה". "סומכת עליך שתקבל/י את ההחלטה הנכונה", "מתגעגעת, אוהבת, מחזיקה לך אצבעות, חושבת עליך… שיהיה לך בהצלחה עם…"
- השתדלו למצוא 5 דקות ביום לשוחח איתם, להתעניין ולהתעדכן במה שקורה בחייהם. אם הם לא רוצים לספר, שתפו אתם על היום שלכם. זה יכול להיות בזמן ארוחה משותפת, או בזמן נסיעה ברכב, רגע לפני שהולכים לישון או אפילו להרים אליהם טלפון ככה סתם באמצע היום מהעבודה.
- שבו לידם וארחו להם חברה כשהם אוכלים, גם אם אתם כבר אכלתם.
- תאהבו את החברים שלהם ותנו להם תמיד תחושה שאתם שמחים לבואם והם רצויים בבית שלכם.
- חפשו כמה שיותר הזדמנויות למגע כשאין צופים בסביבה – חבקו, נשקו, שבו קרוב… אפילו שהם אומרים שזה "פדיחות". ומי שממש מתנגד בתוקף, אתם תמיד יכולים לעבור ליד וכדרך אגב, להעביר את היד שלכם בשערו, או להניח את היד על הכתף 😊
