כך תעזרו לילדכם האלרגי לפתח חוסן נפשי ותחושת מסוגלות, ולאחיו - התנהגות מתחשבת ואמפתית | מיה צור
פיתוח חוסן נפשי לילדים אלרגיים

כך תעזרו לילדכם האלרגי לפתח חוסן נפשי ותחושת מסוגלות, ולאחיו – התנהגות מתחשבת ואמפתית

כל הקונפליקטים בעולם, מתחילים ונגמרים על השאלה מי צודק ובזה הילדים האלרגיים אינם שונים מאחיהם נטולי האלרגיות. ברגע שתוציאו מזה את העוקץ ותוותרו על הקביעה הנחרצת של מי צודק ומי הקרבן, תראו שהדברים מתחילים להסתדר בעצמם. וזה לא פשוט לוותר על זה – אני יודעת. זה דורש מאיתנו לוותר על השקפת העולם שגדלנו עליה – וזאת חתיכת דרך לעשות – אבל תאמינו לי שזה שווה את המאמץ!

תחושת התסכול שלנו נוכח התגרות או מריבה בין האחים והעצב העמוק שאנו חשים עבור הילד האלרגי, שנתפס בעינינו כחלש וזקוק להגנה, היא עצומה. יחד עם זאת, אנחנו חייבים לזכור שכשאנחנו נלחצים, נוקטים עמדה ועוצרים את הסיטואציה מחשש לפגיעה בילד האלרגי, אנחנו לא מאפשרים לילדים שלנו ללמוד מהתוצאה (האח האלרגי נלחץ / בוכה / כועס / פגוע או נעלב) ולפתח אמפתיה אחד כלפי השני. אנחנו לא מאפשרים להם למצוא דרכים להתמודד, להתפייס, להתחרט, להתנצל ולתקן, או ללמוד לפתור את העניינים ביניהם בכוחות עצמם. להכיר את הגבולות אחד של השני וללמוד להתחשב בהם. כשאנחנו מגוננים באופן קבוע על האלרגי שלנו, אנחנו מפרים את מאזן הכוחות הטבעי בין האחים, ויוצרים הבדלי 'מעמדות' ביניהם – האחד יוצא תמיד ה'חלש' והמסכן, זה שתמיד זקוק להגנה שלנו והשני יוצא ה'חזק' או ה'בריון'. ומה שיותר חמור, שהתיוג הזה בעצם מקבע אותם בתפקיד ה'צודק' מול ה'לא צודק', ה'פוגע' מול ה'נפגע', זה ש'בסדר' מול זה שתמיד 'לא בסדר' – ויוצר מעגל של ציפיות, שהילדים מאמצים לעצמם ודואגים לשמר, כדי לקבל את תשומת הלב של ההורה.

כולנו רוצים שיתפתחו בין הילדים יחסים של אהבה וקירבה, התחשבות ואכפתיות וקשה לנו נורא לראות אותם רבים, מציקים, מכאיבים זה לזה (לפעמים מדי!) ומה שהכי קשה לנו זה להיות עדים למה שנתפס בעינינו כחוסר צדק, או עוול לילד שנתפס כחלש או פגיע יותר מבחינתנו. במקרה שלנו, האח או האחות האלרגיים. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו ברגע כזה היא, האם הוא באמת חלש מול אחיו, במובן שהוא באמת זקוק להגנה שלנו? האם חוסר ההתערבות שלנו מעמיד אותו בסכנה אמיתית? אם התשובה היא כן, נשאל את עצמנו באיזה אופן נוכל להגן עליו ונעשה כל מה שצריך כדי לתת לו תחושת מוגנות וביטחון (למשל, לא נאפשר לאחים לאכול שום מאכלים אלרגניים בסביבתו). אולם, אם מדובר בסוגיה של חוסר צדק שנורא קשה לנו לראות, אבל ברור לנו שהילד לא באמת בסכנה, בואו נאפשר להם לפתור את הדברים ביניהם, ובדרך ללמוד כמה דברים, גם אחד על השני וגם על עצמם ולצמוח מזה.

________________________________________________________________________________________________________
הירשמו עכשיו להדרכה חינמית, פרקטית, חוויתית ומצילת חיים! ההדרכה תתקיים בשידור חי דרך הזום.

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא אלרגיות למזון

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן