אלרגיה היא תגובת יתר של המערכת החיסונית, שבטעות מזהה סוגי מזון "רגילים" כאויב – ואז נגיד שסוגי המזון הללו הם ה"אלרגנים". במילים אחרות, אלרגן הוא הטריגר שמעורר את המערכת החיסונית לתגובה (החומר שאליו האדם האלרגי מגיב), למשל חלב, בוטנים, אגוזים, ביצים, שומשום וכו'.
התגובה האלרגית מתחילה כאשר המערכת החיסונית טועה בזיהוי של חומר בלתי מזיק, ומזהה אותו כפולש מסוכן. במקרה כזה המערכת החיסונית מייצרת חלבון המכונה נוגדני IgE . נוגדנים אלו שעומדים תמיד במצב הכן למלחמה באלרגן המסוים, מגנים על הגוף מפני פולשים בלתי רצויים (במקרה שלנו המזון הספציפי). בעתיד כאשר הגוף ייחשף שוב לאותו אלרגן, נוגדנים אלו יגרמו לשחרור של היסטמינים וחומרים נוספים, הגורמים להופעתם של תסמיני האלרגיה.
תסמיני האלרגיה תלויים באלרגיה הספציפית של כל אחד, וכל הורה יודע איך זה נראה אצל הילד שלו. הם יכולים לבוא לידי ביטוי בהתנפחות של הפנים (עיניים, שפתיים, לשון וכו'), בדרכי הנשימה (קוצר נשימה, צפצופים, חרחורים, שיעולים, התנפחות של דרכי הנשימה, שעלולה לחסום את הנשימה, מרגיש כמו חסימה של הגרון), בסינוסים ובמעברי האף (התעטשויות, דמעות, נזלת מימית), בעור (אורטיקריה, שלפוחיות, פריחה וגרד) ובמערכת העיכול (כאבי בטן עוויתיים, הקאות בלתי פוסקות ושלשולים). חומרתה של האלרגיה משתנה מאדם לאדם ויכולה לנוע מגירוי קל ועד אנפילקסיס – מצב חירום שעלול לגרום לערפול או אבדן הכרה, קריסת מערכות ומוות.
הטיפול במקרה של תגובה אלרגית קלה, הוא מתן אנטיהיסטמינים וסטרואידים. ובתגובות קשות – מזרק אפיפן (מגיע בשני מינונים – 0.15 מ"ג לילד, 0.3 מ"ג למבוגר) המכיל אדרנלין ומיד לאחר מכן, פינוי לביה"ח בניידת טיפול נמרץ (נט"ן).
חשיפה של ילד אלרגי ולו לכמות מזערית של האלרגן אליו הוא רגיש עשויה לגרום לתגובות קשות ומסכנות חיים. רוב הילדים האלרגיים מגיבים לאלרגן בבליעה בלבד (אכילה) – אבל חשוב להבין שלפעמים די בכך שהכלים או המשטח עליו הונח המזון של הילד היה "מזוהם" (במגע עם האלרגן), או שנגענו במזון שלו בידיים לא נקיות, או שאכל מוצר שעלול להכיל עקבות מזעריים של האלרגן – כדי לעורר תגובה. התגובה באכילה היא המסוכנת ביותר!
בנוסף, למרבה הצער, ישנם ילדים שלא חייבים לאכול את המזון האסור כדי לעשות תגובה, והם מגיבים גם למגע (בד"כ בפריחה, אורטיקריה ו/או התנפחות מקומית), או אפילו לריח, כשישאפו חלקיקים זעירים מהאלרגן דרך האוויר. למשל, ילד אלרגי לבוטנים, כשפותחים שקית במבה בחדר סגור, או ילד אלרגי לחלב, כשמכניסים ערימת מגשי פיצה חמים לחדר… ישנם ילדים אלרגיים לביצים שאפילו יגיבו לטיגון חביתות בבית סגור וכד'.
איך יודעים אם הילד שלנו מגיב למגע או שאיפה? בעיקר עפ"י ניסיון החיים שלנו ותולדות "המחלה". הבשורה החצי מנחמת כאן, היא שרוב הילדים שמגיבים לריח או למגע לא יגיעו לסכנת חיים ממשית, ועדיין, זה לא אומר שהחוויה אינה טראומתית ומעוררת חרדה…
________________________________________________________________________________________________________
הירשמו עכשיו להדרכה חינמית, פרקטית, חוויתית ומצילת חיים! ההדרכה תתקיים בשידור חי דרך הזום.
________________________________________________________________________________________________________
