למה כל האסונות קורים דווקא בגיל ההתבגרות ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותם? | מיה צור
איך למנוע אסונות בגיל ההתבגרות

למה כל האסונות קורים דווקא בגיל ההתבגרות ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותם?

ילד בן 17 אלרגי לחלב, אוכל כדור שוקולד פרווה באירוע חרדי ואין עליו מזרק. עד שכוחות ההצלה מגיעים אליו כבר מאוחר מדי והוא נפטר.

ילדה בת 13 אלרגית לחלב, מדרום הארץ הולכת לבית חברתה הטובה, היא לא לוקחת איתה את המזרק אבל מתפתה לאכול אצלה בורקס פרווה – היא מקבלת תגובה קשה, מתקשרת לאימה, עד שהאמא וכוחות ההצלה מגיעים ומזריקים הילדה כבר במצב קשה ביותר, עד היום, יותר משנה אחרי המקרה, היא עדיין מאושפזת במצב קשה, כפי הנראה נגרם לה נזק בלתי הפיך, המשפחה הרוסה.

ילדה בת 16 אלרגית לשומשום עושה לעצמה הנחות וקונה בשדה התעופה לחמנייה לפני העלייה למטוס. בטיסה היא מקבלת תגובה קשה – המזרקים לא עוזרים והיא נפטרת בטיסה.

ילדה בת 15 אלרגית לחלב, אוכלת כדור שוקולד פרווה שחילקו בתיכון דתי. תוך שניות היא מרגישה קושי לנשום, היא הולכת למזכירות לבקש עזרה, המזרק נשאר בילקוט בכיתה שנמצאת בקומה השלישית… למזלה הגדול, ילדה אחרת (שאלרגית בעצמה) עוברת במקום ומבינה מיד מה קורה, היא מבקשת מהמזכירה להזעיק נט"ן ורצה לכיתה להביא את המזרק ובכך מצילה את חייה –  אין ספק שלולא אותה ילדה שעברה שם במקרה וגילתה תושייה רבה, בת ה 15 לא היתה איתנו היום.

בחורה צעירה בת 25 מצפון הארץ נפטרה בעקבות תגובה חריפה לחלב, בביה"ח בדרמסאלה, במהלך טיול בהודו.

אושר דרעי ז"ל, בת 23 מחצור הגלילית, נפטרה בעקבות תגובה חריפה לקצפת חלבית, שהוגשה לה בטעות במסעדה בשרית כשרה!

מה קורה כאן? איך כל המקרים האלו קרו? דווקא בגילאים מאוחרים יותר כשכבר אין לנו שום שליטה, אנחנו כבר לא יכולים להתלוות אל הילדים שלנו לכל מקום, להתאים את הסביבה אליהם ולארגן להם את המציאות מחדש… האחריות עוברת אליהם… ויש לנו ציפייה שעכשיו כשהם כבר כל כך בוגרים ואחראים, הם ידעו לשמור על עצמם ולהימנע מסיכונים. וכאן מגיע החלק הכי חשוב – ההבנה שכל מה שלימדנו אותם ותרגלנו איתם בעשור הראשון לחייהם, הכלים שנתנו להם להתמודדות וההרגלים האוטומטיים שהם הפנימו – כל אלו היו אמורים להכין אותם לרגע הזה, ועכשיו זה כל מה שיש ועם זה הם יצאו לעולם. לסביבה פחות מוגנת, לא תמיד מודעת או מתחשבת וממש לא סטרילית, עם הרבה פיתויים, עם לחץ חברתי מצד קבוצת השווים (החברים בני אותו גיל), עם הצורך החזק להשתייך ולהיות כמו כולם, עם המרדנות של גיל ההתבגרות, עם מנגנון ההכחשה והאמונה החזקה שכל כך מאפיינת צעירים, ש"הכל יהיה בסדר" ו"לי זה לא יקרה", הם משאירים את המזרק בבית, הם מעיזים יותר והם מותחים את הגבולות, הם יושבים עם החברים במסעדה והחברים משכנעים אותם "לזרום" ו"לא להיות כבדים" כי "מה כבר יכול לקרות… זה רק…" והם אוכלים דברים שעד היום בהשגחת ההורים היו נמנעים מהם, בטענה ש"הכל עלול להכיל ולא נשאר מה לאכול"… או ש"עלול להכיל זה רק כסת"ח, אכלתי את זה מיליון פעם ולא קרה לי כלום", ומי שיש להם קושי בדחיית סיפוקים והתמודדות עם תסכולים – מי שלא תרגלו את זה מספיק בקטנותם, מי שההורים עשו הכל כדי לחסוך מהם את עוגמת נפש ולפצות אותם ורק שלעולם לא ירגישו שונים – בשלב הזה, לצערנו, הם משלמים את המחיר.

________________________________________________________________________________________________________
הירשמו עכשיו להדרכה חינמית, פרקטית, חוויתית ומצילת חיים! ההדרכה תתקיים בשידור חי דרך הזום.

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא אלרגיות למזון

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן