להתערב – כן, לשפוט ולנקוט עמדה – לא.
כשמדובר בילדים עם הפרעת קשב, הרבה פעמים יש להם גם קושי בתחום החברתי, ואז המריבות בבית חריפות ואלימות יותר. האלימות נובעת מהעובדה שלילד עם הפרעת הקשב אין בלם שעוצר אותו, הכל מאוד אימפולסיבי. על ילדים עם ADHD לא תמיד אפשר לסמוך שיסתדרו לבד וידעו לפתור בעצמם את הסכסוכים. כשהחלק הרגשי מציף אותם ותופס מימדים כל כך גדולים, הם לא מסוגלים להתגבר על זה בכוחות עצמם. ולכן, אנחנו כן מתערבים, אבל אנחנו לא שופטים ובוודאי שאנחנו לא נוקטים עמדה!
מה זה אומר להתערב מבלי לנקוט עמדה?
זה אומר שאנחנו מציפים את הקושי, מתווכים להם במילים את מה שקורה להם כרגע ומתייעצים איתם: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק במחשב ויש לנו רק מחשב אחד, זאת באמת בעיה… מה אתם חושבים שכדאי לעשות?". ואז אנחנו מקשיבים לשניהם, ומנסים להעלות פתרונות אפשריים. אם אין להם רעיונות משלהם מה אפשר לעשות, אנחנו נציע להם את הפתרונות שלנו.
שימו לב, במריבה בין ילדים עם ADHD אנחנו לא משאירים אותם לבד, ואם כן – אנחנו חוזרים אחרי 2 דקות ובודקים אם הם מצאו פתרון שמקובל על שניהם. אם הם הצליחו לפתור את הבעיה ולהגיע להסכמה, חשוב מאוד שנעודד אותם "איזה יופי, מצאתם פתרון מצוין. איך אני שמחה שאני יכולה לסמוך עליכם שאתם יודעים להסתדר ביניכם!".
ואם לא – אנחנו פשוט מפרידים. אז כרגע אף אחד לא ישחק במחשב וכל אחד יבחר לו משהו אחר לעשות. המטרה היא ללמד את הילד עם הקושי עוד דרכים להתמודדות. אז נכון שהוא לא לומד מהר כמו ילד שאין לו הפרעת קשב, ונכון זה ייקח לו הרבה יותר זמן להבין, אבל אל תתייאשו – בסוף הוא יפנים. לכן כל כך חשובה הדרך והעקביות.
איך מעודדים ילד עם ADHD לקחת חלק פעיל במטלות הבית
קשב וריכוז – איך לפרוץ את מעגל הכישלון
