אלרגיה למזון שאינה מסכנת חיים - יש דבר כזה? | מיה צור
Depositphotos_11887997_s-2019

אלרגיה למזון שאינה מסכנת חיים – יש דבר כזה?

בהחלט יש דבר כזה! יש אלרגיה שמוגבלת רק למערכת העיכול וגורמת לסימפטומים כמו כאבי בטן עזים, שלשולים, הקאות ודם רירי בצואה. מה שמבחין אותה מהאלרגיה מסכנת החיים הוא שאם ניבדק, גם בדיקת הדם וגם הטסטים העוריים יראו תוצאה שלילית, מאחר ואין בדם נוכחות של נוגדני IgE . לעומת זאת, באלרגיה מיידית שקשורה בנוכחות של נוגדני IgE (כלומר התוצאות של הבדיקות יצאו חיוביות) לעולם לא ניתן לצפות מראש מה תהיה חומרת התגובה לחשיפה הבאה וזה משתנה בהתאם למספר החשיפות שהיו, לרמת הנוגדנים בדם, לכמות האלרגן שנבלע, לנוכחות של אסטמה, השפעה של מחלה ומערכת חיסונית חלשה ואפילו לחץ, מאמץ גופני או מקלחת חמה. הבשורות הטובות (לפחות לרובנו) שהאלרגיה יכולה לחלוף מעצמה: בדיוק כפי שהיא יכולה להופיע באופן לא צפוי בכל שלב בחיים (יכול להיות שאכלנו את אותו מזון במשך שנים ויום אחד פתאום נגלה שפיתחנו אלרגיה אליו) כך היא גם יכולה להיעלם, וללא שום התערבות טיפולית! זה בדר"כ קורה עד גיל 4 ובמקרים מסוימים גם אחרי.

למעשה, קיימים שלושה סוגים של אלרגיות שאינן מסכנות חיים, שיהיה נכון יותר אם נקרא להן "תגובות אימונולוגיות שאינן מתווכות IGE" :

  1. Food protein induced enterocolitis syndrome  (אנטרוקוליטיס) – התגובות מתפתחות תוך 2-6 שעות מאכילת המזון האלרגני (בדרך כלל שכיח יותר בחלב או סויה). מתבטא בהקאות חוזרות ונשנות, אפתיה ולעיתים שלשול דמי.
  2. Proctocolitis (פרוקטוקוליטיס) – מתבטא ביציאות עם דם טרי, המופיעות בהדרגה תחת חשיפה לחלב פרה אצל תינוקות במצב כללי טוב.
  3. Enteropathy – אנטרופתיה כרונית עם הפרעה או פיגור בשגשוג התינוק (עיכוב גדילה).

ועל שלושת אלו נוספת Eosinophilic Enteritis – מחלת דרכי העיכול האיאוזינופילית עם מעורבות של ושת/קיבה/מעי, שבחלק מהמקרים יכולה להיות מתווכת IGE (ואז גם מסכנת חיים) ובמקרים אחרים מעורב מנגנון אימונולוגי אחר שאינו מסכן חיים. אגב, במקרים של מעורבות הוושט התמונה הקלינית בתינוקות הרבה פעמים יכולה להיראות כמו ריפלוקס קיבתי וושטי.

התינוק שלי אובחן עם אלרגיה לחלב והגעתי לשלב שאני רוצה לעבור לתמ"ל – איך מחליטים איזה תמ"ל הכי מתאים?

טעות נפוצה היא לחשוב שתינוק אלרגי לחלב כנראה יהיה אלרגי גם לסויה… אבל האמת היא שכשמדובר באלרגיה מתווכת נוגדני IGE (אלרגיה מסכנת חיים) נדיר שתינוק יהיה אלרגי גם לחלב וגם לסויה ולכן אין בעיה לתת תמ"ל צמחי.

לעומת זאת, כשמדובר באחד מסוגי האלרגיה שאינה מתווכת נוגדני IGE (ולכן אינה מסכנת חיים) יש סיכוי גבוה שתהיה רגישות ותגובות דומות גם לסויה ולכן ההמלצה הראשונה היא להתחיל מפורמולה היפואלרגנית כמו נוטרמיגן (פורמולה מפורקת, שמבוססת על הידרוליזאט של קזאין אשר עבר עיבוד), עד שיעבור בירור. במידה ולא רואים שיפור (או שהילד מסרב לנוטרמיגן), עוברים לנאוקייט (פורמולה שמבוססת על חומצות אמינו). ואם גם זה לא צולח, ניתן לשקול לעבור לתמ"ל צמחי, אחרי שהרופא בדק ווידא שאין לתינוק רגישות לסויה.

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא אלרגיות למזון

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן