הורים למתבגרים - איזה הורה אתה? | מיה צור
Depositphotos_65170797_s-2019

הורים למתבגרים – איזה הורה אתה?

בספרות מקובל להבחין בין ארבעה סגנונות הורות, הבאים לידי ביטוי במאפייני הסמכות שהם מפעילים כלפי המתבגרים – סגנון הורות סמכותי ,(authoritative) סגנון הורות שתלטני ,(authoritarian) סגנון הורות מתירני (permissive) וסגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting).

סגנון הורות סמכותי – סגנון המבוסס על מידה רבה של קבלת המתבגר ומידה רבה של פיקוח הדוק עליו. סגנון זה הוא גם דרשני וגם נענה לצורכי האוטונומיה של המתבגרים. ההורים מציבים סטנדרטים ברורים להתנהגות המתבגר, והם אסרטיביים, אך לא חודרניים או מגבילים. יש להם קני מידה וציפיות והם מצליחים להעבירן בצורה ברורה למתבגר. הם נמנעים ממאבקי כוח לא הכרחיים ונמנעים מלקבל את התנהגותו הבלתי רציונאלית של המתבגר כעלבון אישי. הורים אלה מנסים להדריך את המתבגר, אך נמנעים מלהגן עליו הגנת-יתר מתוצאות התנהגותו. הסגנון ההורי הסמכותי כולל את המרכיבים הבאים: מתן חום, קביעת כללים ותמיכה באוטונומיה של המתבגר. המשמעת היא יותר תומכת ופחות מענישה. סגנון ההורות הסמכותי הוא סגנון ההורות המעודד ביותר אוטונומיה ואינדיווידואציה.

סגנון הורות שתלטני – סגנון זה מבוסס על מידה נמוכה של קבלת המתבגר ומידה רבה של פיקוח הדוק עליו. ההורים מבססים את סמכותם על דרשנות ומתן הוראות, אך אינם נענים באותה מידה לצורכי המתבגר. המתבגר נדרש לציית ולהיענות להורה בשל הסטאטוס שלו כהורה, ואילו ההורים מצפים כי הוראותיהם ימולאו מבלי שיחושו חייבים במתן הסבר. התרומה של המתבגרים לקביעת החוקים היא מעטה והפיקוח עליהם הוא רב. במחקרים נמצא כי מתבגרים שמדווחים על חודרנות ופיקוח הדוק מאוד, מבטאים סימפטומים של מצוקה, דיכאון ובעיות התנהגות במידה רבה יותר מאלה, החווים סגנון הורות סמכותי הכולל יחסים חמים.

סגנון הורות מתירני – בסגנון הורות זה ההורים נענים במידה רבה מאוד לצורכי המתבגרים וממעטים להציב בפניהם דרישות. הם אינם דורשים התנהגות בוגרת, מאפשרים למתבגרים ויסות עצמי ונמנעים מעימותים. לעתים קרובות סגנון הורות זה נובע מהימנעות של ההורים ומהקושי שלהם לעמוד במשימותיהם ההוריות, כגון התמודדות עם קונפליקטים. המתבגרים במשפחות כאלה נוטים להיראות כבעלי ביטחון עצמי, אולם זוהי תדמית שאין לה כיסוי. בקרב מתבגרים אלה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של שימוש באלכוהול ובסמים.

סגנון הורות דוחה – הורים המאמצים לעצמם סגנון זה מזניחים למעשה את המתבגרים. הם אינם מציגים דרישות בפני המתבגר, אך בו בזמן גם אינם נענים לצרכיו. ההורים אינם קובעים כללי התנהגות ולא מפקחים על מילוים. המתבגרים החווים סגנון זה הם הפגיעים ביותר לבעיות התנהגות, לשימוש באלכוהול ובסמים, לעבריינות, לדימוי עצמי נמוך ולבעיות זהות.

סגנון הורות אפקטיבי הוא סגנון המצליח להגיע לאיזון בין הצגה ברורה ומובחנת של עמדתם של ההורים ובין הקשר עם המתבגר, התייחסות ומתן כבוד למתבגר ולעמדותיו. איזון כזה יבוא לידי ביטוי בהגדלת החופש הניתן למתבגר על חשבון הפיקוח עליו. סגנון ההורות בא לידי ביטוי בנוכחות הורית, שאותה חש ואליה מתייחס המתבגר. חסך בנוכחות הורית עלול להיות הרסני מבחינתו של המתבגר. פגיעה בנוכחות ההורית מתרחשת כאשר ההורה מאבד את קולו האישי, או כאשר המתבגר מתמודד עם דמות שנוכחת כאינדיבידואל, אך לא כמי שממלאת את התפקיד ההורי. המתבגרים ככלל זקוקים לגבולות – דווקא משום שהם עוברים שינויים פיזיים, רגשיים וחברתיים, בתקופה קצרה יחסית. גבולות אלה חשובים במיוחד למתבגרים שעולמם סוער והתנהגותם בעייתית. הצבת גבולות למתבגרים היא התמודדות מורכבת עבור ההורים. הבעייתיות נובעת מהקושי לקבוע מהן התוצאות למעשים, מחוסר היכולת לעמוד ולאכוף את התוצאות הללו, מחילוקי דעות בין ההורים ומהתכחשות של המתבגר לבעיה. לכך יש להוסיף את הרקע התרבותי, המשפיע על קביעת האופי של הסגנון ההורי. יש לקחת בחשבון שקיימות קבוצות באוכלוסייה שסגנון הורי סמכותי ומאפשר אינו מקובל אצלן.

מתבגרים לא מעטים קובעים את התנהגותם כפונקציה של היענות לדרישותיהם לקבלת אופנוע, נסיעה עם חברים לחופשה וכד'. המתבגרים קולטים שנושא הלימודים חשוב מאוד להורים, ולכן יוצרים סיטואציה של מאבק כוח, שבו הופכים הלימודים לסוג של תגמול שהם נותנים להורה תמורת קבלת טובת הנאה. ההתמודדות המתאימה של ההורים במקרה זה היא עמידה על הפרדה בין תפקוד נאות בבית-הספר ומילוי המטלות הלימודיות לבין קבלת זכויות כלשהן. נטרול מאבק הכוח מצדם של ההורים ייעשה על ידי אי-שיתוף פעולה עם התנאים שמציג המתבגר. גם אם הדבר עלול לגרום להתדרדרותו בלימודים, יש בכך מסר מצד ההורים למתבגרים, שאמורים לגדול כאנשים המקיימים מערכות יחסים שאינן בנויות על תנאים ומאבקי כוח.

המטרה צריכה להיות הפעלת סמכות הורית מיטיבה, שתורמת להסתגלות טובה של המתבגרים. המאפיינים של סמכות זו הם: הצבת סטנדרטים ברורים להתנהגות, אכיפת כללי ההתנהגות ללא ענישה, מתן הסבר מצד ההורים לתביעותיהם, מתן אפשרות למתבגרים לשאת ולתת על כללי ההתנהגות, סובלנות לאי-הסכמות, מתן מידע לגבי סיכונים שהמתבגר עלול להיות חשוף להם ומעורבות של ההורים בחיי המתבגר – אך הכול תוך עידוד הנבדלות, כדי שהמתבגר יוכל לפתח דעות משלו, בתוך סביבה תומכת.

מחקרים מצביעים על כך שהתפתחות הזהות והמיומנויות הבין-אישיות של מתבגרים הן מתקדמות יותר במשפחות שבהן קיימת נוכחות הורית וסמכות הורית יעילה ובריאה. במשפחות כאלה ההורים ממשיכים להפגין נוכחות מעשית ורגשית בחיי המתבגר, להציב גבולות ולהגיב על הפרתם, אך בו בזמן הם מאפשרים מידה רבה יותר של עצמאות ונפרדות. כמו כן הם מאפשרים משא ומתן ויש להם סובלנות לאי-הסכמות. לעומת זאת, במשפחות שבהן הנוכחות ההורית והפעלת הסמכות הן פגיעות, גוברים הסיכויים לבעיות רגשיות או התנהגותיות אצל המתבגרים. 

קביעת גבולות ההופעה החיצונית, בחירת החברים, דפוסי הבילוי והתנהגות מסכנת, הם ספציפיים לכל משפחה ותלויים בהקשר התרבותי. לכך יש חשיבות רבה ביותר בישראל שהיא חברה רב-תרבותית. כל אחד מההורים ומהמתבגרים מביא עמו לתהליך המשפחתי מאפיינים אישיותיים ועמדות שונות. לכן לא ניתן לקבוע כללים זהים לכל המשפחות, אך הפעלת סמכות הורית אפקטיבית על בסיס משא ומתן עם המתבגרים, דיונים משפחתיים למציאת דרכים לפתרון בעיות וביטוי אמפתיה וקבלה, הם חיוניים להתפתחות התקינה של המתבגרים בכל משפחה שהיא.

מיה צור, יועצת זוגית ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים. התמחות בהפרעות קשב. התמחות בילדים עם אלרגיות למזון. בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

מאמרים בנושא הדרכת הורים למתבגרים

הגעתם לסוף :)
הגעתם לסוף :)

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך

צריכים הדרכת הורים או ייעוץ זוגי?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!
תודה על הרשמתך
דילוג לתוכן